ישיבה זקופה = הערכה עצמית גבוהה ושיפור במצב הרוח

קראתם נכון, יציבה טובה וישיבה זקופה משפיעה ישירות על ההערכה העצמית שלנו ועל שיפור מצב הרוח.

לפני כמה שנים צפיתי בהרצאת טד של פרופ' איימי קאדי על שפת גוף, בה היא חושפת את העובדה ששפת הגוף
שלנו עשויה לעצב את מי שאנחנו ואולי אפילו את הכימיה בגוף שלנו – פשוט על ידי שינוי תנוחות הגוף שלנו.
בהרצאה היא מדברת על המנגנון הביולוגי שמפעיל את גופנו ואפשר להשתמש בו לטובתנו בשתי דקות ביום
בהן תעמדו בתנוחה מסויימת, לה היא קוראת תנוחת כוח (כבר מסבירה) שמשפרת לנו את המצב רוח, את הדימוי
העצמי ובכלל את ההרגשה.

עצרו לרגע – שימו לב לגופכם – איך הוא מונח עכשיו? האם אתם זקופים וגופכם פתוח או מכונסים וכפופים עם
ראש מוטה מטה?
למה אני שואלת? תקראו כאן איך הכל מתחבר, שפת גוף יכולה להיות הנשק הסודי שלנו ליציאה ממעגל הדימוי
העצמי הנמוך ולקפיצת מדרגה בהרגשה הכללית וחיזוק הביטחון. איך שאנחנו מול העולם זה מה שהעולם רואה,
איך שאנחנו בוחרים לצאת לעולם זאת כבר בחירה שלנו. ככל שאנחנו מבינים את הדינמיקה של המנגנון ואת
השפה הלא מילולית של גופנו – נוכל לשפר את ההרגשה שלנו כלפי עצמנו ומול העולם.

יש לנו כזו שפה משלנו ואנחנו המון מתעסקים בשפת גוף של אחרים וחוקרים אותה ומגיבים אליה גם מבלי שנהיה
מודעים לזה. חשבו על ההורה שלכם, בן.ת הזוג שלכם -אתם מכירים כל תנועה והבעה שלו.ה או ילד שלכם מגיל
אפס התבוננתם ולמדתם כל תנועה שלו.
ומה איתנו? איך אנחנו עם עצמנו?

בשנים האחרונות נערכו המון מחקרים שבדקו את השפעות שפת הגוף עלינו ועל אחרים וגיבוש דעות לגבי אחרים
דרך שפת גוף. כולנו מסיקים מסקנות מהסתכלות על אחרים על פי שפת הגוף.
נניח שאתם סטודנטים חדשים, תחילת שנה באוניברסיטה ואתם נכנסים לכיתה לשיעור. בכיתה כבר יושבים די הרבה
תלמידים, אתם מתבוננים סביב למצוא מקום לשבת וכבר במבט אחד אתם יכולים לראות דברים שהעין שלכם
מתרגמת למוח שלכם למשל אם מישהו יושב בפינה מכונס, רוב הסיכויים שלא תתקרבו או מי שיושב עם רגליים על
השולחן ומשדר אני המלך. לשפת גוף יש שימוש רב בחיינו גם אם אנחנו לא תמיד מודעים לזה.

 

האם שינוי שפת הגוף שלנו יכול להשפיע על ההרגשה שלנו ועל הדימוי העצמי?

אז איך מודדים דימוי / הערכה עצמית?
ישנם כלים שהוכחו מדעית. כלי מרכזי כזה הוא סולם ההערכה העצמית של רוזנברג (RSES), שפותח
על ידי הסוציולוג מוריס רוזנברג. זהו שאלון הנמצא בשימוש נרחב במחקר מדעי החברה.
הגישה המחקרית בודקת את רמת ה"חיבה העצמית" שיש לנו על ידי בדיקת הגישה הכללית כלפי עצמנו
ועד כמה היא חיובית או שלילית. הערכה עצמית מורכבת משני היבטים: הראשון הוא תחושת הערך
החברתי שלנו כלומר "חיבה עצמית" והשני הוא תחושת יעילות אישית (כאן בעולם) ומה החוויה שלנו
לגביה ולגבי היכולת שלנו.

לאורך השנים השתמשתי בתובנות ובהמלצות שעלו ממחקרים שונים בנוגע לקשר בין הגוףנפש שלנו
ולקחתי משם כלים פשוטים שאני נותנת למטופלים שלי לחיזוק ושיפור חייהם.

הנה כמה דוגמאות ותובנות ממחקרים בנושא:

מחקר שבדק האם מתח / לחץ משפיע על היציבה שלנו והאם היציבה שלנו משפיעה על רמות הלחץ שלנו.
החוקרים בדקו כיצד משפיעה ישיבה זקופה על תגובות רגשיות ועל כלי הדם בזמן ביצוע משימה מלחיצה.
מסתבר שיש הבדל מהותי:

הממצאים הראו כי כשאנחנו מאמצים לעצמנו יציבה / ישיבה זקופה גם במצבי לחץ, זה בהחלט משפיע
ועוזר לנו לשמור טוב יותר על ההערכה העצמית, מפחית את מצב הרוח השלילי שלנו הקשור ללחץ / מתח
ומגביר את מצב הרוח החיובי לעומת אנשים עם יציבה כפופה. במחקר  (Nair et al., 2014) החוקרים
הציעו אסטרטגיה התנהגותית פשוטה שתסייע בבניית חוסן ללחץ ותשפר את הדימוי העצמי – פשוט מאוד –
על ידי שיפור ושימור הזקיפות.

עוד מחקר גילה כי ישיבה כפופה / שמוטה משפיעה ומנבאת את מצב הדיכאון אצל חולים דכאוניים.
חולים אשר שפת הגוף שלהם משדרת מכונסות וסגירות, נוטים לסבול יותר מדיכאון קליני.
לעומת זאת נמצא כי ישיבה זקופה עם יציבה נכונה מפחיתה עייפות ומשפרת את מצב הרוח אצל חולים
בדיכאון (Wilkes et al., 2017).

הידעתם?
תנוחת גוף דומיננטית: "תנוחת כוח", עשויה לעזור לילדים להרגיש בטוחים יותר בבית הספר.

"שפת גוף אינה רק הבעת רגשות, היא גם יכולה לעצב את הרגשת האדם", כך לפי החוקר רוברט קורנר
מהמכון לפסיכולוגיה ב- MLU. במחקר שערך על "תנוחת כוח" הוא בדק בין היתר  עד כמה תנוחת גוף
מסוימת עשויה להשפיע על רגשותיו של האדם ועל הערכתו העצמית. "תנוחת כוח היא הביטוי הלא-מילולי
של כוח. היא כוללת תנוחות ותנועות מאוד רחבות ושינויים בתנוחת הגוף", אומר קורנר. עד כה נחקרו
בעיקר מבוגרים. המחקר של קורנר ועמיתיו הוא הראשון שבדק ילדים. תנוחות כוח הן תנוחות "פתוחות"
למשל: ידיים על המותניים, הרמת ידיים למעלה כמו בניצחון וכל תנוחה שמשדרת פתיחות ועוצמה.

מחקר שנערך לתלמידי כיתה ד' בגרמניה על ידי פסיכולוגים משתי אוניברסיטאות בדק האם לתנוחות
הגוף יש השפעה על הדימוי העצמי והאם תנוחות כוח כלומר תנוחות גוף רחבות, מגבירות את ההערכה
העצמית אצל ילדים?

התלמידים חולקו לשתי קבוצות וכל קבוצה התבקשה לשבת כמה דקות באותן תנוחות. קבוצה אחת
נתבקשה לשבת עם תנוחות כוח כלומר תנוחות גוף  רחבות המבטאות ביטחון. למשל ישיבה זקופה או
לשבת עם זרועות שלובות מאחורי הראש ולהניח רגלים על שולחן – תנוחה המשדרת בדרך כלל לסביבה
שהאדם כנראה מרגיש מאוד בטוח בעצמו.
הקבוצה השניה התבקשה לשבת בתנוחות "סגורות": בשילוב ידיים ובגב כפוף – מנח גוף כזה בדרך כלל
מעיד על חוסר ביטחון.
התוצאות הראו כי בקבוצה שהשתמשה בתנוחות כוח הייתה עליה משמעותית בהערכה העצמית הכללית
בבית הספר. יתר על כן, ילדים שביצעו תנוחות כוח הזכירו יותר רגשות חיוביים, רגשות מעצימים ודיווחו
על יחסי תלמיד-מורה חיוביים יותר, בהשוואה לאלו שביצעו תנוחות סגורות.
מחקר זה מספק ראיות ראשוניות לכך שלימוד וחזרה על תנוחות כוח פשוטות, יכול לעזור לתלמידים
להרגיש טוב יותר בבית הספר.

הנה עוד הוכחה לכך שהיחסים בין הנפש והגוף שלנו מתנהלים בשני הכיוונים, כלומר הנפש שלנו משפיעה
על האופן שבו הגוף שלנו מגיב, ואופן אחזקת הגוף שלנו מפעילה את הנפש שלנו. תתארו לעצמכם מה יכול
לקרות כשתתחילו פתאום ללכת יותר זקוף..

עכשיו אחרי שהקשר בין זקיפות היציבה שלנו לבין ההרגשה שלנו ברור לנו יותר, בפעם הבאה שתרגישו
עצב או דיכאון, שימו לב היטב ליציבה שלכם.

חומר למחשבה: בעידן הטלפונים אנשים רבים הולכים עם גב כפוף.
האם ההתמכרות שלנו לטלפון עשויה לגרום לנו לדיכאון?

מסתבר שכן!

לעליה הגדולה בכמות שעות הישיבה שלנו מול המחשב ובמבט מטה אל הטלפונים החכמים שלנו עשויה
להיות השפעה רבה על שיעור העלייה בדיכאון בשנים האחרונות.

לסיכום:

תנוחת כוח יכולה לשפר מאוד את התחושה הגופנית שלכם ואת הדימוי העצמי.
זה כלי נפלא ופשוט שמומלץ להשתמש בו לפני פגישה חשובה, או כל אירוע בו
אנו מרגישים חוסר בטחון וחרדה חברתית. ועמידה בתנוחת כוח לאורך
2 דקות ביום – משפרת את הבטחון העצמי ואת התקשורת עם הסביבה.

הנה הלינק להרצאה בטד

 

מוזמנים לדבר איתי בכל שאלה או בעיה, אני אשמח לעזור
050-3882266

באהבה,

אלה