מנגנון הלחץ פועל בתנאי מתח והתמודדות קשים וכל מטרתו לשמור עלינו.
אחד הדברים הכי משמעותיים שקורים לנו בגוף
כתוצאה מלחץ זה מתח שרירים
גבוה לאורך זמן.

לפני כמה שנים נתקלתי במחקר ששינה לגמרי את דרך החשיבה שלי לגבי לחץ.
זו היתה תגלית חשובה ומשמעותית כל כך שאני רוצה לשתף גם אתכם.
אבל קודם אני רוצה שתהיו כנים עם עצמכם:

האם מתישהו בשנה האחרונה חוויתם לחץ?

לחץ מתון? לחץ גדול?

כן.. גם אני הייתי בלחץ, הרבה מאוד קורונה לחץ, אבל לא על זה רציתי לספר לכם.

יום אחד הבנתי משהו ממש חשוב לגבי המחשבות והאמונות שיש לי. זה קשור
למשהו שאמרתי לעצמי במהלך השנים
ופתאום קלטתי שיתכן שזה עשה יותר נזק
מאשר תועלת.

למה אני מתכוונת? אני כבר אפרט אבל קודם, ממש בקצרה, חשוב לי שתבינו רגע
משהו שיעזור לכם לעשות סדר פנימי.

כי תהליך של שחרור מכאב עובר לעתים קרובות דרך מסע היכרות פנימי.

אסביר:
כשאני עם מטופל.ת אנחנו בוחנים יחד את כל המרכיבים של הכאב וממש כותבים את
סיפור המעשה. אנחנו מסתכלים יחד
מה קרה? מתי זה התחיל?
מה היתה ההרגשה בגוף?
לאיזה
קושי זה גרם? קושי לישון, קושי לזוז, ירידה בתפקוד ובמוטיבציה וכל דבר
שהמטופלים מתארים במילים שלהם.

כך גם לגבי סוג הכאב:
דוקר / פועם / מקרין / משתק.. וכל תיאור שמספר את הסיפור של הכאב.
אני מדברת הרבה על תחושות: מתי התחילו? מה היתה ההרגשה בגוף וגם מה קרה
קודם או מה קרה אז – כשהכאב
התחיל?

הרבה פעמים מתברר שזו היתה תקופה של שינוי כמו טראומה, אובדן של מישהו אהוב,
או שינוי בעבודה, ואפילו לידת תינוק. 

כשהסיפור עולה, אנחנו בוחנים אותו רגע בהקשר אחר – בהקשר של הכאב ואיך זה
מתחבר לסיפור שלנו.
כי בדרך כלל, עד לאותו רגע לא חיברנו בין החלקים כי לא היינו
מודעים לקשר. וגם אם שמנו לב, לא תמיד הבנו כמה זה משמעותי ומשפיע על גופנו
ממש באופן פיזי.

כשמטופל מבין את הקשר בין הדברים, ברוב המקרים זה כבר חצי ריפוי. הנפש והגוף
יוצרים "שולם פנימי" כי אותה אמונה
פנימית משנה את הביטוי הגופני של הכאב
המשתקף במקום
מסויים בגוף ושבמקרים רבים משקף את המצב הרגשי.

והכאב מטרתו (כמו תמיד), לסמן לנו שמשהו לא בסדר וצריך לברר מה קרה כדי
להחזיר אותנו לאיזון ולהרגשה טובה.

וכמעט תמיד – הנושא מתח / דחק / לחץ עולה!
כי מתח זאת הרגשה שמתקיימת לנו בגוף ובהוויה ברמות שונות, גם מבלי שנשים לב
לכך, זה עלול להיות מצב ממושך ומאוד
מתיש שמושפע (בצדק רב) ממה שקורה לנו
כאן בחיים מלאי
לחצים ומתחים.

תעצרו ממש עכשיו אפילו לרגע, קחו דקה ונסו לחוש איך הגוף שלכם מגיב למחשבה
על סיטואציה של מתח, לחץ, כעס?

איפה זה מרגיש בגוף?
התגובה הראשונה שלנו היא לעתים קרובות פשוט תחושת כיווץ איפשהו בגוף.

מתח לאורך זמן עלול לחלחל ולהשפיע עלינו באופן לא מודע בהמון דרכים:

גלגל המתח בתמונה משקף את התהליך שאנחנו עוברים כשמתח הופך להיות
דייר קבוע בגופנו.

להכיר את עצמי זה להתחבר לתחושה ולרגש שמגיע איתה

  1. מעגל אדום:
    האוטומט של המוח זה מנגנון פרימטיבי האחראי על פתרון בעיות במקרה של
    לחץ. הוא מאוד מהיר כי מטרתו "להציל" אותנו, ולכן הוא מחפש דפוסים
    הקשורים לחוויות העבר שלנו ומתאים אותם לחוויות ההווה וגורם לנו להגיב.
    אבל הוא גם טועה!
    כי הבעיה העיקרית היא שבחיים המורכבים והמודרנים שאנחנו חיים, אנחנו
    עלולים להגיע לדפוסי התנהגות ומחשבה כמו במעגל הזה.
    בסך הכל, זה לא רעיון כל כך טוב שהוא פועל על אוטומט אך ורק על בסיס
    רגשות. אבל לעתים קרובות כשפעולה מבוססת על הדחפים מבלי להתחשב
    בתוצאות, זה יכול להיות מתכון לאסון! בגלל האוטומט הזה אנחנו לעתים
    ממשיכים לפעול בדרך שכבר לא מתאימה לנו ופוגעת בנו.
  2. מעגל כחול:
    ואז אנחנו מנסים להשתמש בשכל ..
    המצב רק מחמיר כי השכל מושפע מאוד מהאוטומטים שלנו ולעתים מכניס
    לסיפור עוד מחשבות מעיקות שהופכות להיות תסריט בראש שלנו.
    אלה מעין "שגיאות מחשבה" שעלולות להזדחל פנימה לראשנו ורק להחמיר
    את המצב ואת תופעות הלוואי.
  1. מעגל ירוק:
    ניקח נשימה .. נפנה לעצמנו קצת מקום..
    נרגיע את הגוף לפני שאנחנו עושים משהו. נמצא דרכים לזהות את האוטומטים
    שלנו ולחבר אותם לתחושות הגוף. ננסה חלק מהדברים הרשומים במעגל הירוק,
    אלה חלק מההמלצות לצאת מדפוסים ישנים שכבר לא משרתים אותנו ופוגעים בנו.
    נצא מהלופ, נצא מעורנו נצא מהמעגל האוטומטי.
    צעד אחד קטן וכבר נרגיש הרבה יותר טוב.

מכירים את המחקרים שטענו שחלב בריא לנו ואז באו מחקרים אחרים שהפריכו את
זה וטענו שחלב לא בריא לנו..

למי להאמין לעזאזל?

למה אני מזכירה את זה דווקא עכשיו?

כי האמונות שלנו נחרטות בנו וכדי שנוכל לשנות אותן, אנו עוברים מעין מסע שכנוע
פנימי שעוזר לנו להשלים ולהאמין
במשהו אחר. ללא האמונה הזאת השינוי לא יקרה.
מתי אנחנו מחליטים שאמונה מסויימת שלנו תשתנה?
אין לזה באמת הסבר מדעי ללמה אנחנו משנים את מחשבותינו, זה קשור לאוסף
החוויות, האמונות שלנו, והידע שצברנו.

והנה התשובה לשאלה בכותרת מאמר זה:

כך גם קרה לי כשראיתי את ההרצאה של קלי מקגוניגל בטד לפני כמה שנים.
(קישור להרצאה בסוף..)

ההרצאה הזו גרמה לי לחשוב שוב על העוצמה שבמחשבה שלנו ועד כמה יש לנו
יכולת להשפיע ולשנות את דעתנו, את חיינו, את
ההרגשה שלנו לגבי עצמנו.
מחשבות הרי מנהלות אותנו כל היום.
האם אנחנו מאמינים לכל מחשבה שעוברת
לנו בראש?

כמה פעמים ביום אנחנו אומרים לעצמנו דברים בראש, לעתים אלה מילים לא
מחמיאות. אנחנו אלופי ההלקאה והנזיפה העצמית.

האם אנחנו מודעים לכוחן של המחשבות האלה? מי מחליט איזה מחשבה תישאר
בראשנו ותנהל לנו את ההרגשה?

הידעתם? דימוי עצמי נמוך עלול להיות מושפע מהמחשבות שלנו לגבי עצמנו
ולהתעצם ולגדול עם השנים.

בעצם המחשבות מנהלות אותנו .. אלא אם כן לא ניתן להן!

ואולי עכשיו כשקצת יותר ברור לנו שהאמונות שלנו מנהלות אותנו ומשפיעות באופן
תמידי על המצב הרגשי והגופני שלנו, נבין קצת יותר טוב למה
הגילוי הזה כל כך חשוב.

נחזור ללחץ:
מאיפה הגעתי לאמונה שלחץ לא טוב לנו? סביר להניח שגם האמונה הקודמת שלי
לגבי לחץ הגיעה ממקור חיצוני כמו הורים
או מחקר שקראתי.

כשקראתי את המחקר הזה התרגשתי מאוד והמשכתי לחקור ולחפש עוד מחקרים
שמדברים על לחץ ומה הגורמים הפנימיים ו
האמונות שלנו שמטפחות ומשרישות
ואף מקבעות אותו 
בגופנו עד כדי פגיעה.

מחקרים שקראתי בעבר תמיד התייחסו ללחץ כתוצאה מהחיים בעולם הלחוץ שלנו,
כאל מצב מסוכן שעלול לגרום לנו לחלות. 
שהוא גם  מגביר את הסיכוי ללקות בכל מיני
מחלות, משפעת עד 
לבעיות לב. ובכל מקום דובר על כך שלחץ ידוע כגורם שמחליש
את המערכת החיסונית מכיוון שהוא מעביד אותה בפרך ללא הפסקה – כמו לתת פול
גז בניוטרל.

אז הנה כמה עובדות מאוד מעניינות ומפתיעות (מתוך ההרצאה בטד) וגם ממחקרים
אחרים:

מחקר של הרווארד מצא כי ניסוח והבנה מחדש של השפעת לחץ כמועיל ולא מזיק,
רק עצם שינוי האמונה, יכול לשפר את הביצועים
שלנו ואפילו את תוחלת החיים.

הוכח מחקרית שלחץ יכול להיות חבר טוב שלנו אם נבין את מטרתו (ולא אויב כפי
שנהגנו לחשוב אולי) ההבנה שלחץ מתכוון לטוב יכולה
להפוך לחץ למשהו שעובד
עבורנו ולא נגדנו.

המפתח טמון בחשיבה שלנו. תפיסתנו לגבי הלחץ שלנו, יכולה להפוך אותו לחיובי
עבורנו.

במחקר ראשון מסוגו, נחקרו קרוב ל 30,000 משתתפים. המחקר בחן את הקשר
בין חווית הלחץ והתפיסה כיצד הלחץ משפיע על
הבריאות שלנו.

בתחילת הניסוי הם התבקשו לענות על שתי שאלות:

  1. כמה מתח חווית במהלך השנה האחרונה ובאיזה עוצמה?
  2. האם אתה מאמין שלחץ מזיק לבריאותך?

כעבור 8 שנים החוקרים השתמשו בנתוני מוות לגלות מי מת..

הממצאים:

הסיכון למוות בטרם עת היה מוגבר אצל אנשים שחוו מתח וסברו כי לחץ ישפיע
לרעה על בריאותם.

אלו שדיווחו כי הם חשים מתח גבוה ואשר האמינו כי לחץ משפיע לרעה על הבריאות,
היה גידול של 43% בסיכון למוות
בטרם עת.

אלו שחוו מתח גבוה אך לא האמינו שהוא מזיק, היו בסיכון הנמוך ביותר למות –
אפילו נמוך יותר מאנשים שלא חוו הרבה מתח.

אתם קולטים? מסתבר שברוב המקרים אנשים מתו בטרם עת לא מלחץ, אלא
מהאמונה שלחץ לא טוב לנו.

אף על פי שיש צורך (תמיד וכמובן) במחקרים נוספים בכדי לבסס הוכחה זו,
הראיות ממחקר זה משכנעות. לחץ לבד אינו מסוכן, אך
תפיסתו כמסוכן כן.

איך זה?

היו מחקרים בעבר שהוכיחו כי אנשים שיש להם ראיה פסימית על החיים, מראים
בריאות נפשית ופיזית ירודה יותר. הם גם מציגים
תסמינים בריאותיים שליליים
יותר בתגובה לפלצבו. ציפיות שליליות
עלולות ליצור "נבואה שמגשימה את עצמה"
לפיה הציפייה שלחץ
מזיק משפיעה לרעה על הבריאות.

מחקרים אחרים הראו כי אנשים שמאמינים כי שליטה בדברים, כמו בריאות, אינה
תלויה בהם – נוטים יותר לחוות צרות מאשר אלו
שמאמינים שבריאותם נמצאת
בשליטתם.

מחקרים נוספים מצאו כי חשיבה על מתח באור חיובי, מפסיקה את התכווצות כלי
הדם במהלך לחץ. תחשבו על כך שהתכווצות כלי הדם
לאורך זמן תורמת רבות
למחלות לב וכלי דם.

לעומת זאת: ראיית מתח כמשהו חיובי, שומרת למעשה על כלי הדם רגועים, בדומה
למה שקורה כאשר אנשים חווים שמחה ואומץ.

כאשר אתה רואה מתח בצורה חיובית, כמשהו שיש בו כדי לעזור לך, גופך גם מאמין
שזאת פעלה מחזקת וטובה והתגובה הפיזיולוגית שלך ללחץ הופכת לבריאה
הרבה יותר.

לחץ? מוֹעִיל? הנה עוד הוכחה

כאשר קורה משהו שגורם למתח, המוח מפעיל את הגוף "להילחם או לברוח". כחלק
מתהליך זה, קצב הלב עולה כדי להעביר חמצן
ביעילות למוח – זהו הדלק המיועד
למאבק עם המצב ועכשיו אנחנו
נמצאים במצב מושלם להתמודדות עם האתגר הניצב
בפנינו.

חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה מצאו כי מתח מסויים טוב עבורנו, מכיוון שהוא שומר
על המוח עירני יותר ומשפר ביצועים.

במחקרים שנעשו על חולדות, אירוע מלחיץ גרם לגידול והתפשטות תאי העצב, ועם
התבגרותן, כעבור שבועיים, החולדות שיפרו את
הביצועים המנטליים. (דרך אגב –
זו חיה בה משתמשים במחקרים
בגלל הדמיון הגנטי והביולוגי שלה לבני אדם..),

בתקופות של מתח / לחץ פיזי או פסיכולוגי, אוקסיטוצין (המכונה גם הורמון האהבה או
הורמון החיבוק) משתחרר על ידי בלוטת יותרת המוח.
אוקסיטוצין עובד על המרכזים
החברתיים של המוח ושולח אותנו
ליצור קשרים חברתיים עם אחרים ולחפש תמיכה.
לאוקסיטוצין יש חשיבות עצומה בחיזוק וריפוי המערכת החיסונית. 
(על כך ארחיב בפוסט אחר..)

נחזור לתגלית!
אני זוכרת את עצמי חושבת על לחץ ובודקת עם עצמי מה האמונה שלי לגבי מתח
והאם אני מודעת למה שהוא עושה לי?

ויותר חשוב היה לי למצוא כלים ודרכים כדי לשנות את דעתי לגביו ולהפכו
לדבר חיובי.

הנה דוגמא שתפיל לכם אסימונים לגבי תובנה זו (מההרצאה של קלי מקגוניגל בטד):

דמיינו שאתם משתתפים עכשיו במחקר שנועד להלחיץ אתכם 

"מבחן הלחץ החברתי"

אתם צריכים לשאת נאום מאולתר של חמש דקות על החולשות האישיות שלכם ומולכם
עומד צוות שופטים מיומן.
אתם על במה, מסנוורים מאורות, והשופטים הונחו לתת
לכם משוב מייאש..

ואז בא החלק השני של המבחן – מבחן מתמטיקה 🙂

בואו תעשו אותו איתי עכשיו:

אני רוצה שברגע זה תתחילו לספור לאחור מ995 – מהר ככל שתוכלו
בקפיצות של 7 בכל פעם ובקול רם.

995..988..981..974  קדימה… מהר יותר..  הבנתם את הרעיון?

תתארו לכם אם באמת הייתם משתתפים בניסוי 🙂 בטוח הייתם נלחצים קצת,
הלב היה דופק מהר וחזק והייתם נושמים בכבדות, מזיעים..

בדרך כלל אנחנו מפרשים את התחושות האלה כחרדה או כסימנים שאנחנו לא
מתמודדים טוב עם לחץ.

ומה אם הייתם מתייחסים לסימנים האלה כסימנים שהגוף מתמלא מרץ ושהוא מכין
אתכם לעמוד באתגר?

זה בדיוק מה שאמרו למשתתפי המחקר. לפני שהם השתתפו ב"מבחן הלחץ החברתי",
הם קיבלו הנחייה לחשוב מחדש על תגובת
הלחץ שלהם ולראות בה דבר מועיל.

דפיקות לב מכינות אותנו לפעולה, נשימה מהירה ומאומצת מזרימה יותר חמצן למוח.

המשתתפים למדו לראות את תגובת הלחץ כמועילה לביצועיהם. הם היו פחות
מתוחים יותר בטוחים בעצמם והדבר הכי מיוחד היה האופן שבו השתנתה תגובתם
הגופנית ללחץ:
במצב לחץ רגיל הדופק עולה וכלי הדם מתכווצים זאת הסיבה שלחץ כרוני מקושר
הרבה מאוד למחלות לב. 
במחקר הזה כשהמשתתפים התייחסו לתגובת הלחץ
שלהם כאל דבר מועיל, כלי הדם שלהם נשארו רפויים וזהו פרופיל טוב הרבה יותר
של פעילות כלי דם. למעשה זה מאוד דומה למה שקורה ברגעי אושר או הפגנת אומץ.

מקווה שקיבלתם קצת צידה לדרך, אתם תמיד מוזמנים לפנות אלי לייעוץ בנושא כאב.

הנה הקישור להרצאה בטד של קלי מקגוניגל : How to make stress your friend

מומלץ לכם לקרוא גם: 

 

 גלו כאן כמה אתם לחוצים – לחץ הוא הגורם מספר אחד לכאב: למה זה? ואיך להשתחרר?