בואו נדמיין לעצמנו סיטואציה בה אנחנו בבית בשקט ופתאום מצלצל הטלפון.
אנחנו עונים ומקשיבים לקול שמספר לנו בתוך האוזן על משהו נורא שקרה!
מה קורה לנו באותו הרגע?
הדבר היחידי שקרה זה שמישהו דיבר לתוך האוזן שלנו ותוך שבריר שניה כל
הגוף שלנו עובר שינוי קיצוני בהרגשה.
החזה מתכווץ, הדופק עולה, הנשימה מתקצרת, המחשבות מציפות,
אולי דמעות מתחילות לזלוג והקול לא מצליח לבקוע מגרוננו או להיפך –
הקול שיוצא מהגרון שלנו מפתיע אותנו בעוצמתו.
למה אני מתארת את המצב ה"מוכר" הזה?
הרי אנחנו מכירים את עצמנו במצבים כאלה ואת מה שאנחנו מרגישים
כשמשהו רע קורה. אך האם אנחנו מודעים באמת שלרגשות יש חיבור
ישיר לאופן שבו הגוף שלנו מגיב בכל סיטואציה?
אותו "אוטומט" שמפעיל את המנגנונים האלה עובד בשני הכיוונים.
יש חלק פיזי בגופנו – מקום בגוף בו מתחוללת עכשיו הסערה הרגשית
שלנו ברמה הגופנית. האם באמת אנחנו יכולים להיות מודעים ולשים לב
למה שקורה לנו בגוף?
הרי אנחנו לא יכולים להיות קשובים בכל שניה לתחושות הגוף שלנו וגם לא תמיד אנחנו
מבינים שיש קשר בין מחשבה שעברה לי בראש לבין הכיווץ הזה שגורם לי עכשיו לכאב
בטן (לדוגמא).
ממש כמו בצינון, זה יכול להתחיל ממשהו קל ולהתפתח לזיהום בסינוסים ואפילו דלקת
ריאות ואז אנו עלולים להרגיש חסרי אנרגיה משהו כאן לא בסדר. אני פשוט לא האני
הרגיל שלי". כך גם כשעולה בנו פתאום תחושת כאב – דבר ראשון נבדוק את הגוף שלנו
ומחפש את המקור הביולוגי פיזי לבעיה.
מה נעשה?
נלך לרופא לבדיקה גופנית כי זה מה שאנחנו מכירים. ואז מתחילים בשאלות ובירורים.
אם לא מוצאים סיבה או בעיה בצילומים והבדיקות, החיבור בין הרגש לבעיה עולה על
הפרק כהצעה.
בואו נסתכל רגע על התרשים הזה:
כשאנחנו מסתכלים על כל חלק בפאזל הזה אפשר לראות שהכל קשור להכל.
אנחנו יכולים לראות את התמונה הגדולה:
מחשבה יוצרת התנהגות:
למשל שפה פנימית מנמיכה יוצרת המנעות מקשרים ומפגשים חברתיים.
מחשבה יוצרת תגובה גופנית:
למשל דאגת יתר והלקאה עצמית כטריגר למצבי חרדה.
רגשות:
מפעילים תגובה פיזית וגם התנהגות כמו במקרה של הסיפור איתו התחלתי מאמר זה:
"רק שמענו מישהו באוזן" והגוף שלנו התחיל להשתולל.
מחשבות:
בהתאהבות למשל מחשבות על האהוב.ה מעוררות כמיהה המתבטאת מיידית בגוף.
גם פרידה מכאיבה פיזית וכל רגש חזק לטוב ולרע מעורר את הגוף.
האם שמתם לב לכך שרגשות כמו דאגה, כעס, פחד, לחץ, וכל מגוון הרגשות
ה"קשים/רעים" גורמים לנו להתכווץ?
לעומתם רגשות של שמחה ואהבה
מרפים ומשחררים
מכירים את התיאור "ללכת על עננים" ?
ועדיין כשיש לנו כאב או "תגובה גופנית", אנחנו מחפשים את הבעיה בגוף.
הכאב יכול לתעתע. בגלל התפקיד שלו כפעמון האזעקה שלנו, הוא מסמן לנו
שמשהו לא תקין. אפילו משהו שנשמר ב"זכרון הגוף" שלנו עקב הדחקה כתוצאה
מטראומה בעבר – עלול לעורר פתאום את הפעמון הזה !
קראו כאן עוד על פעמון האזעקה שלנו
ואם לא נמצא הגורם לכאב? ואם הכאב לא מוסבר ומסתובב
בגוף ופעם הוא בראש ופעם הוא בגב ופעם בחזה..אז מה זה?
טבעם של דברים רבים הוא להתכווץ ולהרפות.
גם הנשימה שלנו היא התרחבות והתכווצות.
רגשות מסויימים בגוף שלנו יוצרים כיווץ ואחרים יוצרים התרחבות.
טיפוח רגשות חיוביים הוא חלק משמעותי מהחזרת השלווה והנינוחות לגוף.
למעשה הגוף שלנו שולח מסרים למוח ומזמין אותו להפריש חומרים.
גם רגשות קשים כמו כעס ואשמה, יכולים להציף את הגוף בחומרים
שמשתחררים בשעת סכנה. כשזה קורה הגוף נדרך ומתכווץ.
הכרת תודה, אלטרואיזם, טוב לב וחמלה הם רגשות שגורמים להרפיה ושחרור.
כעס, טינה, תסכול, שנאה, מבוכה, אשמה, בושה אלה רגשות שגורמים להתכווצות.
מוות, טראומה, הנחת הנחות, לקיחת דברים באופן אישי, כישלון וכל חוויה "רעה/קשה"
אחרת – מכווצת.
התאהבות, הצלחה, הישגים, כיף ושלווה הן דוגמאות לחוויות "טובות/מרפות ומשחררות.
אנחנו מכירים סיפורים על איך שהנפש שלנו מדחיקה טראומות כמנגנון הגנה.
לדוגמא: א.נשים שעברו התעללות מינית,
אנשים "הדחיקו" מצבים קשים ולעתים במחיר שבו ההדחקה הזו נשארה בזכרון הגוף ויצאה
אחר כך כמצב רגשי קשה כמו דיכאון או מחלה קשה.
ישנם טריגרים בחיים שיכולים לעורר זכרונות מודחקים כאלה. הגוף שלנו זוכר הכל ברמת התא,
המוח שלנו לא תמיד מוכן לשלוף את הזכרון הכואב הזה.
האם אנחנו עוצרים לשים לב למה שקורה בגוף שלנו כשאנחנו במצב רגשי קשה?
יש אנשים שבמצבים כאלה מתעלפים, יש מצבים רגשיים כל כך קשים שהלב חווה תחושות כמו בהתקף לב.
מה שחשוב לי שתשימו לב כאן זה למיידיות של התגובה בגוף של רגש. אם נקשיב נוכל למצוא
איפה מתבטא כל רגש בגופנו.
כמו כאב או תחושות של מועקה, קוצר נשימה וכל דבר רגשי אחר שהפעיל את המנגנונים בגוף
ומאותת לנו את החיבור הזה של גופנפש.
את ההשפעה העוצמתית שיש לכל דבר שאנו חווים ברגש על הגוף.
בטח תגידו שזה ברור! אולי לחלקכם ובכל זאת – הנה דרך פשוטה לזהות את הקשר ולהשתמש
בו לטובתכם:
מצב רגשי מעורר בנו תגובה בגוף ברמות עמוקות מאוד. למעשה הגוף שלנו יכול לזכור סיטואציות או
חוויות שחווינו רק דרך מפגש עם מישהו או מקום שמעורר רגשית או ריח שמפעיל זכרונות, או שיר
שמתנגן.
את כל זה אנחנו אולי מכירים ויחד עם זאת אנחנו עדיין (אולי) לא מבינים עד כמה כל מחשבה יכולה
להציף ולהשפיע על מערכות שלמות בגוף שלנו.
תתארו לעצמכם רגשות כמו עצב או כעס או דיכאון שמשפיעים לנו על הגוף, בדרך כלל רגשות קשים
או לא נעימים שמתבטאים בכיווץ באזורים מסויימים בגוף.
אני אוהבת לספר על המחקר שעשו בפינלנד שבו בדקו חוקרים כיצד רגשות שונים משפיעים על
חלקים שונים בגופנו.
שימו לב שככל שהרגש "קשה" יותר, כך רמת ה"קפאון" ותקיעות עולה ולהיפך.
נסו רגע לעצום עיניים ולדמיין איפה נמצא כעס בגוף שלכם.
דרך פשוטה זה להזכר בסיטואציה מרגיזה או במשהו שמקומם אתכם
(רק לצורך התרגיל כמובן). המטרה כאן היא להבין את הקשר המיידי
והעוצמתי בה המצב הרגשי שלנו,
אפילו מחשבה שנודדת לה בראשנו, משפיעה על מצב הגוף שלנו.
כשאני שואלת מטופל.ת איפה נמצא כעס בגוף שלך?
התשובות מגוונות:
בבטן, בראש, בלסת, במצח, בחזה, בגרון
אני מזמינה אתכם לבחון זאת עם עצמכם.
