בעיות בצוואר – כיצד זה עלול להשפיע על מערכת העיכול שלנו

ואיך עצב הואגוס קשור לזה?
אנשים רבים חווים בתקופה זו כאב. אחת מהתלונות הנפוצות היא כאבים
בצוואר והעורף המלווים בנוקשות ובתחושות ו"רעשים" מוזרים ומלחיצים
כמו קנאקים,קליקים וחריקות באזור הצוואר העורף הכתפיים וכאב,
שלעתים מקרין גם עד לאצבעות הידיים.

בדרך כלל התלונות הקבועות שמגיעות עם זה הן קושי לסובב את הצוואר ואת הראש,
קושי לזקוף את הראש, כאבי ראש ומיגרנה, לפעמים גם  צלצול באוזניים או סחרחורות,
בעיות בבליעה ובדיבור ועוד.

לכן, אם כואב לי הצוואר לאורך זמן וזה מגביל אותי, קרוב לוודאי שאני אלך לאורטופד
והוא יבדוק אותי וישלח אותי, (סביר להניח), לבדיקות ובסופו של דבר יתייחס לצוואר
שלי ויבחן את הממצאים של הסיטי או ה MRI.

כשמטופל.ת מגיע.ה אלי עם תלונות כאלה, אני בודקת ושואלת כמה שאלות מפתח:
מה ההתנהלות היומיומית? מה מחמיר או מקל על הכאב? באיזה תנוחה יש הקלה?
ועוד שאלות, בכדי להבין את התמונה המלאה וכל מה שעובר על הגוף של המטופל.ת.

בין כל השאלות אני בודקת גם מה שלום מערכת העיכול:

אני שואלת: "מה שלום הבטן? האם יש לך איזושהי בעיה או תסמינים במערכת העיכול,
כמו נפיחות, גזים, מעי רגיז, עצירות, שלשולים וכל בעיה אחרת ממנה את.ה סובל.ת
באזור הבטן?

לעתים קרובות מתברר שיש להם באמת בעיה כמו עצירויות או מחלה כמו קרוהן או
קוליטיס, שהן מחלות עם דלקת כרונית (ממושכת).

בואו ננסה להבין מה הקשר בין הדברים:

אולי עכשיו נבין יותר את הקשר בין התפקידים של החלקים השונים בגוף שלנו, אשר מתפקד
כיחידה שלמה אחת, המורכבת מהרבה חלקים.
ומה הקשר בין בעיות של כאב ונוקשות בצוואר לשאר חלקי הגוף.
תבינו – מה שקורה לנו בצוואר בהחלט קשור לכל הגוף. המוח בראש שלנו אמור לפקח
ולפקד על תהליכים בכל הגוף שלנו.

אם נתבונן על זה לרגע נבין שבעצם באזור הצוואר עוברים כל העצבים שמעצבבים
ומפקחים ושולחים פקודות מהמוח לגוף ובחזרה מהגוף למוח.

אחד מהעצבים שיוצאים מהראש ויורדים לאורך הצוואר לגוף הוא עצב הואגוס. זהו העצב
הארוך והמסועף ביותר בגופנו. הוא יוצא מהמוח ויורד למטה ומגיע לחלקים רבים בגופנו.

כמות הנוירונים (תאי העצב) של עצב הואגוס מוערך בכמאה אלף.
והמאה אלף האלה מתקשרים ומדווחים ליותר ממאה מיליון!! נוירונים במערכת העצבים.
תפקידו של עצב הואגוס חשוב ומגוון מאוד. הוא יודע לדווח למוח שלנו אם סכנה חלפה
ושאפשר להוריד את קצב הלב ולנשום כרגיל.
עצב הואגוס מכיל סיבים מוטוריים (תנועתיים) וגם סיבים סנסוריים (תחושתיים) אשר יודעים
לתת הוראות ולהניע את אותן מערכות שנשלטות באוטומט שלנו וגם לחוש ולדווח מה המצב
ולשלוח מסרים למוח לשחרר חומרים שונים שמשפיעים על האטה והרגעה של הגוף.
יש לו את התפוצה הרחבה ביותר בגוף מבין כל העצבים והוא מדווח למוח בכל זמן 24/7 על
כל מה שקורה לנו בגוף.
80% מהעבודה שלו זה הדיווחים מהגוף למוח ורק כ 20% מהדיווחים מהמוח לגוף.

עצב הואגוס הוא חלק משמעותי ביותר ממערכת העצבים האוטונומית.

כאן אפשר לקרוא מאמר מלא בידע על עצב הואגוס המופלא

הנה בתמצית מה תפקידה של המערכת האוטונומית:
מערכת העצבים האוטונומית* תומכת בפעילותם התקינה של תהליכים חיוניים בסיסיים בגופנו.
היא מווסתת את הפעולות שאינן מכוונות באופן מודע. כלומר, פעולות שאינן נתונות לשליטת
התודעה שלנו ונמשכות גם כאשר אדם ישן או מחוסר הכרה. כמו למשל – פעימות סדירות של
הלב, הנשימה, הפרשת הזעה והרוק. בהתאם לכך, שמה של מערכת העצבים האוטונומית
משקף את חוסר התלות שלה בתהליכי חשיבה מודעים והאוטונומיה שלה מתהליכים אלו.
מערכת העצבים האוטונומית מתמודדת עם שני צרכים הישרדותיים של האורגניזם:
תחזוקת הגוף והתמודדות עם איום. (ויקיפדיה)
* אוטונומיה: יכולת תפקוד בלתי תלויה

הנה התפקודים העיקריים של עצב הוואגוס שנמצא באזור הצוואר:

  • שמיעת טונים
  • בליעה
  • שליטה בפעילות לא רצונית של שרירים ובלוטות בגוף
  • תחושות ורגישויות בקרביים – בטן
  • טעמים
  • דיבור
  • רגישות עורית

בואו נעצור ונתבונן לרגע מה קורה לנו בתקופה זו? בזמן שכדור הארץ עובר שינויים כל כך
מואצים והאדם מפתח טכנולוגיות חלל, הגוף שלנו, שאמור איכשהו להתאים את עצמו
לשינויים האלה קצת "מתחרפן".

דפוסי החיים כל כך השתנו במהלך השנים האחרונות, כדור הארץ נמצא בסכנה קיומית
יותר מאי פעם והקורונה משפיעה ומשנה לגמרי את החיים של כולנו.

קצב החיים המטורף והמון חוסר וודאות באויר, משעבדים את הגוף שלנו לדפוסים לחוצים
מתמיד, אשר עם הזמן עלולים להפוך לפגיעה בהולכה העצבית, למוגבלות תנועתית ולפגיעה
בתפקוד.

 

העולם משתנה ואנחנו לומדים איך לעזור לגופנו להתאים לעולם

בשנים האחרונות נעשו מחקרים בנושא "חוסר יציבות בעמוד השדרה הצווארי".
מסתבר שיש קשר רב בין בעיות בעמוד השדרה הצווארי לבעיות תפקודיות הקשורות לעצב
הואגוס.
עצב הואגוס עובר מהמוח והצומת המרכזית ביותר שלו זה הצוואר. כלומר – בעיות אורטופדיות
כמו כיווץ שרירים, צמצום טווחי תנועה, בלט או פריצת דיסק, נוקשות ועוד תופעות, עלולות לפגוע
בהולכה העצבית באזור ולכל הגוף. כשהמסרים העצביים תקועים ואינם עוברים טוב, עלולה להיות
לזה השפעה מאוד קריטית על התפקוד של הרבה חלקים בגופנו.
במאמר זה אני אתמקד במערכת העיכול שלנו.

עלול להיווצר מצב בו נוירונים במערכת העיכול לא מתפקדים כשורה כתוצאה מפגיעה בהולכה
העצבית של עצב הואגוס, שתפקידו בין היתר להורות על הפרשת מיצי קיבה (חומצות).
אז מערכת העיכול לא מתפקדת
כראוי והיא לא מצליחה לעכל היטב את האוכל, כי אין אין מספיק חומציות בקיבה לצורך הפירוק.
זה עלול לגרום למצב של ריפלוקס (מחלת ההחזר הקיבתי־וושטי) שאחת הסיבות להופעתו עלולה
להיות עיכוב בפינוי המזון מהקיבה. במצב זה האוכל "יושב" בקיבה כי הלבלב שאמור לקבל הוראות
מעצב הואגוס לייצר אנזימים לעיכול, לא מתפקד כראוי. גם פעילות הבליעה לא ממש זורמת.
במצבים כאלה החומציות עולה למעלה לאורך הוושט (צינור המזון שמוביל לקיבה) ויוצרת "צרבת.
צרבת – תחושת שריפה מאחורי עצם החזה (סטרנום) שעלולה להגיע עד לחלל הפה.
ואז האוכל לא נספג בגוף והגוף מנסה לסלק את הפסולת וחווה התכווצויות ושילשולים, או שהוא
תקוע (עצירות).
במצבים אלה יתכן מאוד שיש קשר הדוק בין הנוקשות וחוסר התנועתיות או העדר היציבות באזור
הצוואר, אשר משפיעה על התפקוד של עצב הואגוס שעובר שם.

כמעט בכל מצב דלקתי שיש בגוף – לעצב הואגוס יש תפקיד משמעותי. הוא המרגיען הראשי.

עכשיו אולי קצת ברור יותר הקשר בין הצוואר שלנו לדלקתיות בגוף: צוואר נוקשה עלול לגרום לתופעות
כמו כאב ראש ותופעות אחרות וגם עלול לגרום לדלקת בגוף. (גם מחלות אוטואימוניות הן דלקות בגוף
הפוגעות בו בגלל טעות זיהוי – על זה ארחיב במאמר אחר).

מאמר זה מוגש כחומר למחשבה ולבחינה. יתכן שאתם סובלים מבעיות בצוואר ושמתם לב שבנוסף
לכאבי צוואר אתם חשים גם תסמינים אחרים כמו מעי רגיז או קושי תפקודי אחר.

איך אדע האם יש לי בעיה תפקודית בצוואר?

כאבים, מגבלה בתנועה, בלטים, שינויים מבניים, תחושות של חוסר נוחות ודלקות כרוניות.
אם את.ה סובל.ת ממשהו מאלה, שווה לבדוק איך לשפר את התפקוד והתנועתיות ולשחרר את הצוואר.

מה עושים?

מומלץ קודם כל להבדק אצל רופא מומחה.
אם את.ה כבר אחרי כל הבירורים ןעדיין סובל.ת מתחושות לא טובות או דלקת או משהו אחר, אני
ממליצה על טכניקת טיפול במגע, בגישה לא פולשנית, ללא דקירות וללא ניתוח.

מנסיוני ניתן לשפר ואף להחזיר תפקודים וטווחים שאבדו אפילו לפני שנים.
הגוף שלנו יודע לרפא את עצמו, שחרור טריגרים והחזרת השרירים לגמישות ולחיוניות באזור הצוואר,
יחזירו את הפעילו העצבית למצב תפקודי טוב יותר וזה ישפיע על השיפור בהרגשה ובתפקוד הכללי.

מוזמנ.ת להתקשר או לשלוח הודעה ואשמח לעזור

באהבה,

אלה

תוכן העניינים

אטלס הרגשות

בשנת 2014, פנה הדלאי לאמה וביקש מחברו, המדען ד"ר פול אקמן, לעצב לו אטלס של הרגש האנושי. הוד קדושתו והדר' כבר קיימו לאורך השנים שיחות רבות

להמשך קריאה »
Call Now Button