אנשים רבים חווים בתקופה זו כאב. אחת מהתלונות הנפוצות היא כאבים
בצוואר והעורף המלווים בנוקשות ובתחושות ו"רעשים" מוזרים ולפעמים
מלחיצים, כמו קנאקים, קליקים וחריקות. לעתים יש גם תחושות כמו נמלול וכאב,
עם הקרנות עד לאצבעות הידיים.
ואיך עצב הואגוס קשור לזה?
בדרך כלל התלונות הקבועות שמגיעות עם זה הן קושי לסובב את הצוואר ואת הראש, קושי לזקוף את הראש, כאבי ראש ומיגרנה, לפעמים גם צלצול באוזניים או סחרחורות,
בעיות בבליעה ובדיבור ועוד.
לכן, אם כואב לי הצוואר לאורך זמן וזה מגביל אותי, קרוב לוודאי שאני אלך לאורטופד
והוא יבדוק אותי וישלח אותי, (סביר להניח), לבדיקות ובסופו של דבר יתייחס לצוואר
שלי ויבחן את הממצאים של הסיטי או ה MRI.
כשמטופל.ת מגיע.ה אלי עם תלונות כאלה, אני בודקת ושואלת כמה שאלות מפתח:
מה ההתנהלות היומיומית? מה מחמיר או מקל על הכאב? באיזה תנוחה יש הקלה?
ועוד שאלות, בכדי להבין את התמונה המלאה וכל מה שעובר על הגוף של המטופל.ת.
בין כל השאלות אני בודקת גם מה שלום מערכת העיכול:
אני שואלת: "מה שלום הבטן? האם יש לך איזושהי בעיה או תסמינים במערכת העיכול,
כמו נפיחות, גזים, מעי רגיז, עצירות, שלשולים וכל בעיה אחרת ממנה את.ה סובל.ת
באזור הבטן?
לעתים קרובות מתברר שיש להם באמת בעיה כמו עצירויות או מחלה כמו קרוהן או
קוליטיס, שהן מחלות עם דלקת כרונית (ממושכת).
בואו ננסה להבין מה הקשר בין הדברים:
ברור לנו שהגוף שלנו מתפקד כיחידה שלמה אחת, המורכבת מהרבה חלקים.
אז מה הקשר בין בעיות של כאב ונוקשות בצוואר לשאר חלקי הגוף?
תבינו – מה שקורה לנו בצוואר בהחלט קשור לכל הגוף. המוח בראש שלנו אמור לפקח
ולפקד על תהליכים בכל הגוף שלנו.
אם נתבונן על זה לרגע נבין שבעצם באזור הצוואר עוברים כל העצבים שמעצבבים
ומפקחים ושולחים פקודות מהמוח לגוף ובחזרה מהגוף למוח.

אחד מהעצבים שיוצאים מהראש ויורדים לאורך הצוואר לגוף הוא עצב הואגוס.
זהו העצב הארוך והמסועף ביותר בגופנו. הוא יוצא מהמוח ויורד למטה ומגיע
לחלקים רבים בגופנו.
כמות הנוירונים (תאי העצב) של עצב הואגוס מוערך בכמאה אלף.
והמאה אלף האלה מתקשרים ומדווחים ליותר ממאה מיליון!! נוירונים במערכת העצבים.
תפקידו של עצב הואגוס חשוב ומגוון מאוד. הוא יודע לדווח למוח שלנו אם סכנה חלפה
ושאפשר להוריד את קצב הלב ולנשום כרגיל.
עצב הואגוס מכיל סיבים מוטוריים (תנועתיים) וגם סיבים סנסוריים (תחושתיים) אשר
יודעים לתת הוראות ולהניע את אותן מערכות שנשלטות באוטומט שלנו וגם לחוש
ולדווח מה המצב
ולשלוח מסרים למוח לשחרר חומרים שונים שמשפיעים על האטה והרגעה של הגוף.
יש לו את התפוצה הרחבה ביותר בגוף מבין כל העצבים והוא מדווח למוח בכל זמן 24/7 על
כל מה שקורה לנו בגוף.
80% מהעבודה שלו זה הדיווחים מהגוף למוח ורק כ 20% מהדיווחים מהמוח לגוף.
עצב הואגוס הוא חלק משמעותי ביותר ממערכת העצבים האוטונומית.
כאן אפשר לקרוא מאמר מלא בידע על עצב הואגוס המופלא

הנה בתמצית מה תפקידה של המערכת האוטונומית:
מערכת העצבים האוטונומית* תומכת בפעילותם התקינה של תהליכים חיוניים בסיסיים בגופנו.
היא מווסתת את הפעולות שאינן מכוונות באופן מודע. כלומר, פעולות שאינן נתונות לשליטת
התודעה שלנו ונמשכות גם כאשר אדם ישן או מחוסר הכרה. כמו למשל – פעימות סדירות של
הלב, הנשימה, הפרשת הזעה והרוק. בהתאם לכך, שמה של מערכת העצבים האוטונומית
משקף את חוסר התלות שלה בתהליכי חשיבה מודעים והאוטונומיה שלה מתהליכים אלו.
מערכת העצבים האוטונומית מתמודדת עם שני צרכים הישרדותיים של האורגניזם:
תחזוקת הגוף והתמודדות עם איום. (ויקיפדיה)
* אוטונומיה: יכולת תפקוד בלתי תלויה
הנה חלק מהתפקודים העיקריים של עצב הוואגוס שנמצא באזור הצוואר:
-
שמיעת טונים
-
בליעה
-
שליטה בפעילות לא רצונית של שרירים ובלוטות בגוף
-
תחושות ורגישויות בקרביים – בטן
-
טעמים
-
דיבור
-
רגישות עורית
בואו נעצור ונתבונן לרגע מה קורה לנו בתקופה זו? בזמן שכדור הארץ עובר שינויים כל כך
מואצים והאדם מפתח טכנולוגיות חלל, הגוף שלנו, שאמור איכשהו להתאים את עצמו
לשינויים האלה קצת "מתחרפן".
קורונה.. מלחמות ודפוסי החיים שלנו שכל כך השתנו במהלך השנים האחרונות עד שנדמה שכדור הארץ נמצא בסכנה קיומית יותר מאי פעם.
קצב החיים המטורף והמון חוסר וודאות באויר, משעבדים את הגוף שלנו לדפוסים לחוצים
מתמיד, אשר עם הזמן עלולים להפוך לפגיעה בהולכה העצבית, למוגבלות תנועתית ולפגיעה
בתפקוד.










