בכמה קשיים וכאב אנחנו משלמים על הרגלי הצפייה
והחשיבה שלנו?
בלי שאנחנו מתכוונים זה קורה ונשאלת השאלה:
האם ללמוד על העולם דרך גוגל או פייסבוק או אינסטגרם
עלול לעוות את תפיסת המציאות שלנו ולדכא אותנו עוד יותר?
התשובה היא שכן וזה הוכח מדעית!
אני מוצאת את עצמי מוטרדת מאוד במחשבות על הכוח הרב
שיש לרשתות אלה על הנפש של כולנו.
ובדיוק עכשיו גם יצא הסרט המדובר "מסכי עשן: המלכודת
הדיגיטלית" בנטפליקס, המאיר עוד זוית דוקרת על המצב
המורכב והמאוד מטריד של העידן שלנו ובוחש עוד יותר
בקרקעית האגם הפסטורלי של צוקרברג ומעכירו.
יותר ויותר אנחנו שומעים את הסיפור הזה על החברות
הגדולות שמנהלות את חיינו בקלות רבה ובונות לנו מסלול
מואץ לטעם אישי ולתחומי עניין.
כך, מבלי שאפילו נשים לב אנחנו "מובלים באף" למסע
אינפורמטיבי עמוס חוויית משתמש ואלגוריתמים – שהם
בסך הכל תוכנות מחשב אשר יודעות לעקוב אחרינו ועל
ידי כך להכיר את נפשנו ואת האהבות והחשקים שלנו יותר
ממה שאנחנו אפילו יכולים לנסות לדמיין או להבין.
וכך הולך מתגבש לו טעמנו האישי ותחומי העניין שלנו
מנוהלים ומנותבים עבורנו במידה רבה כל כך, עד
שאנחנו צופים בתכנים שסביר שלא היינו מגיעים
אליהם לעולם, שלא לדבר על כמות הזמן ש "מתבזבז"
על עוד כתבה ועל עוד סרטון או שטות אחרת שהשד
יודע איך הגעתי אליהם..?
בתחילת שנות ה90 המוקדמות למדתי פסיכולוגיה
באוניברסיטת חיפה. אז גם התחלתי להתנסות בעצמי
בטכניקות של טיפולי גופנפש – חלק מהן כמטופלת
ובחלק כמטפלת.
במהלך הזמן די התעייפתי מהגישה הישנה של פרויד
וממשיכיו – חשוב לי לציין שאני מוקירה ומעריכה את
הגישה ושהיא הבסיס המשמעותי ביותר והיתה ועודנה
טובה ומדהימה שזכות פריצת הדרך שיצרה כאן בעולם
בכלל ןבתחום הרפואה בפרט.
אך כמו הרבה תאוריות רפואיות שעברו שינויים והתאמות,
עם השנים הגישה הישנה כבר פחות מדברת אליי.
בזכותה קרתה פריצת הדרך המדהימה שהכניסה את
הפסיכולוגיה לפנתיאון האקדמיה ו"פתחה למדע את
הראש" לגבי הקשר הכל כך חשוב בין גוף לנפש.
היום ישנה גישה חדשה יחסית שנקראת "פסיכולוגיה
חיובית" אשר חוקרת את מדע האושר אליה אני מוצאת
יותר חיבור.
באקדמיה ישנו גם תחום בפסיכולוגיה העוסק בחקר
גופנפש ונקרא: "פסיכולוגיה רפואית"
בנוירוכירורגיה קוראים לחקר הקשר בין המוח
לרגשות – "מדע הנוירולוגיה הרגשית"
ברגע שהאקדמיה הכירה בתחום הפסיכולוגיה, היא
פתחה לעולם כולו דלת סתרים שמובילה לידע חדש,
שרב בו בהרבה הנסתר על הגלוי.
גישה חדשה זו היתה כמו משב רוח רענן מלא תקווה,
מסקרן ומרתק שנתן הצצה לעולם של נפש האדם ופתח
אוצר עצום של אפשרויות ריפוי לבעיות נפשיות אשר לא
היו להן כמעט בכלל פתרונות וכלים לריפוי עד אז.
אם נחלק את ההיסטוריה האנושית לקפסולות של זמן –
הקפסולה של המאה האחרונה היתה הדחוסה ביותר
שניתן לדמיין מכל בחינה שהיא: ידע, התפתחות, טכנולוגיה,
שינויים מקצועיים, דפוסי חיים, גישות רוחניות, מדע, שפע..
התפתחות התודעה האנושית נוגעת בכל אלה!
ויחד איתה כמובן כמות הידע שנצבר בכל תחום כולל בנושא
המוח האנושי. ידע שמבוסס על מחקרים ותאוריות של שנים
רבות – הגיע פתאום לכדי קפיצת מדרגה.
התפתחות תיאוריות וגישות טיפוליות ישנות וחדשות הנוגעות
בנפש האדם, בתודעה, בהבנת המשמעות של החיים שלנו כאן,
בנוסף לקצב המוטרף של התפתחות הטכנולוגיה והרפואה –
הביא לעולם ממצאים ותגליות חדשים על התפקוד של המוח
האנושי ועל "כפתורי ההפעלה" של המוח האנושי.
הן מההיבט הרגשי והן מההיבט הפיזי – חוקרים של תפקודי
המוח הצליחו להגיע רחוק מאוד והרבה בזכות ההתקדמות
המטאורית בתחום בינה מלאכותית ומחקרים פורצי דרך.
חלקם הגדול נשמעים כמו מדע בדיוני – אלא שהפעם מי
שמוביל אותם הם מובילי דעת קהל בעולם כמו אילון מאסק
אשר מפתח בחברה שבבעלותו "ניוראלינק" צ'יפ אשר בעתיד
הלא רחוק יושתל במוחנו ויאסוף בין היתר את הזכרונות שלנו.
מפחיד? קשיבו לזה – הוא ישמש מעין "האח הגדול" בתוך
המוח שלנו ויפקח גם על מצבנו הבריאותי וגם על מחשבותינו.
על פי אילון מאסק תוך מספר שנים הם יסיימו לפתח את הצ'יפ
הזה שיוכל לעזור במקרים של פגיעה מוחית קשה היכולה לנבוע
ממספר סיבות כמו שבץ או סרטן.
אז יש לנו את הטכנולוגיה ויש גם תרופות פסיכיאטריות
שהפכו בעשור האחרון ל"אקמול" לאומי..
לזה אני לא נכנסת!
אני רוצה לציין כאן עובדה משמעותית שיש לה השפעה עצומה על כולנו:
מאז שנות ה80 של המאה הקודמת ישנה עליה מטורפת של עשרות אחוזים
בשימוש בתרופות נגד כאבים וחרדות ודיכאון.
תרופות הרגעה כמו ציפרלקס נמצאות בכל בית שני בארה"ב.
אז נכון שיש גם פתרונות טבעיים ואחד מהמוצלחים בהם לטעמי
(מתוך נסיון של מטופלים וחולים שפגשתי במהלך השנים האחרונות),
כיום הציפרלקס ה"טבעי" שהצטרף לסל התרופות ומוכר על ידי
העולם הרפואי יותר ויותר – זה הקנאביס הרפואי שמטפל
בהצלחה רבה במגוון עצום של בעיות נפשיות ובעיות רפואיות
ובמיוחד כאבים ואיבוד תחושות ושליטה בגוף לדוגמא כמו
במקרים של פרקינסון ואוטיזם.
נשאלת השאלה – למה חצי עולם זקוק להרגעה?
כמובן שאין צורך לענות – אנו מדברים על עולם מוטרף עמוס ודחוס
ותקופה שלא היתה כמוה בלחץ וסטרס.
אנחנו זקוקים כל הזמן לפתרונות טיפול למצבי דחק, טראומה,
חרדות וסיטואציות חיים המעוררות רגשות קשים וגם תחושות של
כאב וירידה בתפקוד.
העולם המתפתח לומד להשתמש בפיתוחים החדשים ויחד עם
זאת מבין הרבה יותר כמה הבסיס חשוב ומה מפעיל אותנו או
מחזק אותנו.
העולם פתוח הרבה יותר להשתמש בכלים פשוטים ובסיסיים,
שימוש בטכניקות מגע, דמיון מודרך, שיחה ותהליכים פנימיים
כמו נשימות, מדיטציה ויוגה. לשיטות ריפוי עתיקות של תרבויות
שונות.
החיבור בין כל אלה יוצר לנו משהו חדש ומדויק יותר. התודעה
שלנו חולשת על ים האינפורמציה והפעם יש לנו אמצעים לשמר
את הידע בצורה ברורה ומפוכחת, ולא רק בספרים או במוחם
של זקני השבט.
שקיפות הידע יוצרת מצד אחד קצת כאוס.. למה להאמין?
לדר גוגל?
ויחד עם זאת נוצרים חיבורים בין דיסיפלינות של ידע.
כלומר הממשק שמחבר בין טכנולוגיה ותהליכים ביולוגיים במוח
מביא איתו פתרונות שונים וחדשים.
המדע בוחן וחוקר את השימוש בטכניקות טיפול עתיקות כמו
טיפול במגע, מדיטציה, יוגה ורפואה סינית אשר להן מאות
ולעתים אלפי שנים של נסיון טיפולי מוכח. הידע המתאסף הזה
יוצר עוד תיאוריות חדשות המאפשרות תהליכים רגשיים ונקודת
מבט והבנה עמוקים יותר של החיבור בין הגוף לנפש.
את המסקנות של המחקר הוא מיישם (מבלי שאנו לגמרי מודעים
לכך), בחלק גדול מהטכנולוגיה של הרשתות החברתיות אשר
פותחה על תשתית הפסיכולוגיה וחקר הנפש, תוך שימוש
בכלים כמו צבע, העמסה רגשית באמצעות סרטונים או שפה
שמטרתה לדבר אל הלא מודע שלנו שהוא בעצם המשפיע
האמיתי על כמעט רוב ההחלטות שלנו בכל רגע נתון.
האם שמתם לב שלאחרונה, במיוחד בתקופת הקורונה
החיבור שלנו למדיה התעצם בעשרות מונים?
שמתם לב?
אבל האם שמתם לב למה אתם יותר נמשכים?
חדשות?
שטויות?
לימודים?
סדרות?
תבררו עם עצמכם רגע אחד את הדבר הזה!
עכשיו כשכל ההרגלים הישנים שלנו הושמדו די באכזריות
בגלל הקורונה – זה לא רק הריחוק החברתי וחוסר הברירה –
זה גם בגלל שהטכנולוגיה פיצחה את הסוד של כפתור
ההפעלה שלנו וממשיכה לאסוף ולהשתמש כל הזמן
בנתונים ללמידה מתמדת עלינו.
כך בשקט בשקט נבנית לה מפת הרגש שלנו ואינפורמציה
רבה שנאספת עלינו כמו: תחומי עניין, צורת התבטאות
במדיות השונות, מצב משפחתי, קשרים חברתיים, כל אלה
נלקחים בחשבון כדי לדייק את המסרים שמופיעים מול
עינינו בכל רגע נתון. המסרים עצמם בנוים מתוך הבנה
עמוקה של נפש האדם והדפוסים המניעים שלנו: מציצנות,
סקרנות, השתייכות, ועוד.
והטכנולוגיה ממשיכה לפתח מערכת יחסים ישירה עם
הנפש שלנו.
המדע יודע היום הרבה יותר על המונח נפש ותודעה:
והוא מצליח להבין ולתת פרשנות חדשה למצבים רגשיים.
בניגוד לפרשנות שהוכתבה עד לא מזמן בעיקר על ידי הדת
ועסקה בכשפים ובגירוש שדים והעלתה מכשפות על המוקד.
ועכשיו, שנת 2020 – נפתח בפנינו עולם חדש ולא מוכר כי
העולם כפי שהיינו רגילים אליו עד הקורונה – היה עולם שלם
של אפשרויות והזדמנויות – רק היה צריך לבחור.
כשהגיעה הקורונה היא טרקה לנו את דלת הבית בפנים!
האפשרויות הצטמצמו לבלי הכר, העולם התהפך והתחושה
הכללית היתה שאנחנו צריכים לחכות עד שזה יעבור..
ואז החלו להכנס חיינו יותר ויותר לתוך המסכים.
כפי שתיארתי בתחילת המאמר – העולם היום צבר
תאוצת טכנולוגית כל כך גדולה ועוצמתית אשר עלולה
להיות גם מאוד בעייתית – כי אם לא נבין כמה דברים
מאוד בסיסיים על איך העולם שלנו עובד היום – העולם
החדש דנדש הזה – יתכן מאוד שהנפש שלנו תתקשה
להכיל את עוצמות החיים.
כמטפלת אני נתקלת המון בתקופה זו במקרים של כאב,
דיכאון, חרדות, המון פחד יש באויר בגלל חוסר הוודאות.
שלב ראשון בדרך אל הסוד – איך לגדל חוסן נפשי
נלמד את עצמנו את הדרך לסנן ולמנן את הזמן והתכנים
בהם אנו צופים / קוראים – אנו (וילדינו).
אם תחשבו על כך בצורה פשוטה / מופשטת:
הוכח מחקרית כי המוח שלנו מאמין למה שאנחנו חושבים.
כלומר כל מחשבה שעוברת בראשנו עלולה להפוך לתחושה
ממשית בגוף.
דוגמא: חדשות בטלויזיה – עומס רגשי, כעס, צעקות, חמלה,
רחמים, עצבים, פחד, חוסר אונים….
מזדהה עם חלק מהרגשות האלה?
ועכשיו תחשבו כמה מהיום אתם קוראים, צופים,
מקשיבים לחדשות רעות, לשיחות קשות, למחשבות
חוזרות (דרך אגב גם אם אתם לא מקשיבים וזה רק
ברקע.. זה נכנס).
עומס רגשי שלילי ככל שיהיה גדול יותר, ככל שתשחזרו
בראשכם את המחשבות והחדשות ומה יהיה ומה יקרה
ופחד להידבק ומצוקה בגלל קשיי פרנסה, או כל סיבה
אחרת שאנחנו חווים. אנו עלולים לסבול עם הזמן מנזק
פסיכולוגי / פגיעה נפשית ואפילו דיכאון ומחלות אחרות.
תוסיפו לזה רשתות חברתיות – בעיקר הילדים:
מכיוון שהנפש שלנו מושפעת כל כך מכל רטט תקשורתי
והרגישים ביותר הם הילדים והנוער אשר חשופים למדיה,
ללא השגחה אמיתית.
מה לעשות?
לפתח חוסן נפשי אל מול המצב זה להוריד את כמות
האינפורמציה השלילית!
למלא את הראש בעשייה טובה, למצוא אפיקי ידע חדשים,
לטפח תחביבים, לעשות סדרים בבית (עושה סדר פנימי
בגוף ובלב), לגדל חיית מחמד, לכתוב, לצייר, לצאת יותר
החוצה לטבע, לעשות הליכות, לקרוא ספר.
עוד דבר שחשוב לשים לב אליו:
להתחבר לתחושות הגוף ולחוש איך מגיב הגוף לדברים
שאתם עושים:
– מה שעושה כיווץ בבטן, קוועץ' בלב – לא טוב לנו!
– מה שגורם לנו להרגע ולהרגיש טוב בגוף ♥- טוב!!!
ולשנות את ההרגל להתעדכן בכל שעה באותן חדשות
(כמעט) שוב ושוב.
המלצה: אם חשוב לכם להתעדכן, עשו זאת באמצעות
קריאת כותרות מהירה, השתדלו לא להתפתות לסיפורים
הקשים. בעיקר להתמקד בדברים שמנקים את המחשבות.
דוגמא לצורך העז של כולנו בהפוגה מהצרות זו העובדה
שאחת התוכניות הכי ניצפות בארץ – "הזמר במסיכה" זו
מעין תוכנית ילדים במסווה של תוכנית מבוגרים, עד כדי כך
אנחנו זקוקים לרגעי שטות ודרך אגב גם ספורט מאפשר לנו
את התחושות הילדיות האלה הכל כך משחררות.
אז העצירה הזו שכבר הפכה לדרך חיים (סוג של).. מחייבת
אותנו לחשב מסלול מחדש.
להתבונן ולשאול את עצמנו שאלות אמיתיות – לעשות סדר
בכל רמה של החיים שלנו.
מי האנשים סביבנו? האם טוב לנו בעבודה? לשאול שאלות
לגבי החיים שלנו והבחירות שלנו.
ההבנה הזו תעזור לנו לראות את המצב שלנו מזוית חדשה
ויותר מדויקת. עם פחות לחץ ופחות תחושת חוסר אונים.
וגם המלצה: למצוא כיוון, חלום – על ידי שנתכנן קדימה,
נחלום, נדמיין ונפתח את החזון שלנו, נמצא את המקום
שלנו בחזרה.
להבין שקיבלנו הזדמנות אמיתית להסתכל לתוכנו פנימה.
כי מבלי ששמנו לב כמעט, אנחנו בוחנים את עצמנו מקרוב
כבר די הרבה חודשים.
העצירה הזו נותנת נקודת מבט חדשה על חיינו והזדמנות
לבחון את החיים שלנו וגם לשאול את עצמנו מה שלומנו?
ומהצד השני
הפסיכולוגיה ממשיכה לחפש ולחקור כלים שמשפרים את
חוויית האושר שלנו, מה שעושים התאגידים זה לשפר את
חווית המשתמש שלנו כמעט מבלי לחשוב מה ההשלכות..
האני ההישרדותי צועק הצילו
למה חשוב לנו לפתח מודעות?
בתקופות לחוצות כמו בתקופת הקורונה או במצבים של אובדן
או קושי כלכלי, משברים בחיים ועוד – המנגנון שמפקד
ביד רמה על גופנו ועל נפשנו הוא מנגנון ההישרדות שלנו.
אותו מנגנון פרימיטיבי במוחנו – שאמור לשמור עלינו ונמצא
עכשיו בפול גז בניוטרל.
טוב, לא באמת בניוטרל אבל בעוררות יתר בלתי נסבלת בגלל
שהעולם כל כך מוטרף עכשיו.
בתקופות כאלה הגוף שלנו משדר לנו לקחת בחזרה את המושכות
של חיינו בידינו. הכוונה היא לקחת פיקוד על חיינו מנקודת
מבט מפוייסת סלחנית ואינטימית.
מתוך מפגש עם מטופלים רבים בתקופת הקורונה, התברר
לי כי רובנו עברנו בזמן זה ההתקרבות לעצמנו. גם במחשבות
וגם בתחושות והחיבור לגוף. בחלק גדול מהמקרים החיבור
הצמוד הזה לגוף, השעות הרבות בבית, איפשרו קרבה לתחושות
ולרגשות שעלו והתעצמו ואולי לראשונה התייחסנו אליהן. מצד שני
אולי דווקא בגלל הקרבה הזו זה מבהיל עוד יותר?
אם היינו רגילים לעבודה לחוצה במשרד, פתאום התקרבנו
לעצמנו – אנחנו יכולים רגע להתייחס למה שהגוף שלנו אומר לנו.
חלק מהתחושות שעולות הן לצערי כאב – הכאב בא להגיד משהו..
אנחנו יכולים לאמן את התודעה שלנו על ידי מתן זמן לתשומת לב
והקשבה פנימה, הקשבה שמאפשרת לנו להבין ולהכיר טוב יותר
את הקשר בין תחושות הגוף שלנו לרגשות שמפעילים אותו ואותנו.
כדי להתפתח ולהתחזק עוד, אנו זקוקים לגירויים ולכלים
שיעצבו ויבנו את התודעה החדשה שלנו המתאימה לעולם
החדש שנולד כאן עכשיו.
רוב הגישות הטיפוליות המשלימות מתייחסות לאדם
כיחידה אחת ולטיפול כחיבור בין גופנפש.
חלק מהגישות הטיפוליות מאפשר שינוי דפוסי מחשבה
והתנהגות ויחד איתן שינוי והטבה של תחושות גוף לא
טובות ואף ריפוי מחלות.
ומה בעצם התועלת בפיתוח התודעה? מה שיוצא לנו מזה
זו הבנה רחבה ועמוקה יותר של הקיום עצמו.
כשאנו רק בהישרדות האישית שלנו אנו לא רואים כלל
את התמונה הגדולה ומה מקומנו בה.
ידע הוא כוח
בעיקר בתקופה זו של חוסר וודאות.
ברגע שאתם מבינים איך דברים עובדים – מה הסיבה לכאב
שלכם למשל – אתם יכולים לעשות שני דברים:
- להפסיק להרגיש פחד. אובדן פחד יפחית את הכאב
ויקצר את זמן ההתאוששות שלכם. - אתם יכולים להתחיל לקדם ולהחזיר את איכות החיים
שלכם.
טיפלתי בכל כך הרבה מטופלים שפחדו לזוז, פחדו להתכופף
או לבצע כל פעילות גופנית, כי הם פחדו להחמיר את כאבם.
עבור רוב האנשים כאב ללא הסבר ממשי מה מקורו – גורם לפחד.
הפחד הזה למעשה האט את השתפרותם ולעתים קרובות אף
החמיר והחמיר.
ברגע שהם הבינו את הגורם לכאב שלהם, למה לצפות לאורך
זמן, איך לטפל לבד בעצמם בעזרת הידע וההבנה והכלים שקיבלו,
הם חזרו לקבל את איכות החיים שלהם חזרה וגם הכאב פחת.
נסכם בזה שידע הוא כוח ולכן חשוב מאוד שנלמד למנן את כמות
הידע שאנו צורכים ונתמדק יותר בדברים חיוביים (עד כמה שניתן),
נלמד יותר איך הדברים עובדים, ונשתדל לכוון ולקוות לטוב, לחלום
אישי שלנו שיביא יחד איתו את העולם להיות מקום טוב יותר.
כי לנבא לאן העולם שלנו הולך זה קצת מגלומני!
לחלק מאיתנו יש עדיין דרך ארוכה לשינוי ולכן זכרו ששינוי גדול
מתחיל בשינוי קטנטן.
ככל שמאמנים את התודעה במעין "זום אאוט" להסתכל על עצמנו
ועל חיינו בנקודות זמן דרך מעוף הציפור וניתן לעשות זאת באמצעות
טכניקות כמו מגע, נשימה, מדיטציה, שאילת שאלות, חיבור לגוף,
הקשבה.
במצב של תודעת-על כזו מתחברות הנקודות ויוצרות תמונה ברורה
יותר של איך העולם עובד. של מה אני מרגיש/ה ורוצה.
אצלי בקליניקה אני מטפלת במגע. הטיפול במגע יוצר מעין גשר
בין הגוף "המגיב" לבין המנגנון במוח "השולט" ומשפיע על תהליכים
פנימיים של התודעה ההשרדותית שתפסה פיקוד.
דרך המגע ניתן ליצור ביופידבק בין הגוף למוח ולהחזיר את האיזון לגוף.
מדובר בתהליך לא פולשני וללא תרופות.
כנסו לכאן לקרוא עוד על טכניקה לשחרור מכאב ולחץ
מדובר בתהליך לא פולשני וללא תרופות.
הכנסו לכאן למדריך הנשימה וקבלו שקט פנימי וריפוי
ואם אתם רוצים לעשות שינוי אמיתי ומשמעותי – אתם מוזמנים להתקשר או
לשלוח הודעה ולשאול איך אפשר לעזור:
050-3882266
אלה
