צרבת, קרוהן, קוליטיס והקשר בין עיכול לרגשות: מידע חשוב לכל מי שסובל מבעיות בבטן

הבטן שלנו מדברת. היא יכולה להיות רגועה ולעבוד כמו שעון ולפעמים היא מתהפכת, מבעבעת, רגיזה, נפוחה ולוחצת ובעיקר מעצבנת.

תקשיבו לבטן
הקולות שהבטן משמיעה יכולים להיות חלק מהסימנים שמשקפים לנו אם משהו לא תקין. לא כל הקולות, אנחנו מכירים את הקולות הרגילים אבל אם מצטרפים לזה גם נפיחות לחץ או כאב, יש לזה משמעות שכדאי לבדוק ולהכיר. 

האם אתם מקשיבים למה שהבטן שלכם מבקשת מכם?
עד כמה אתם מתאפקים לגשת לשירותים או להיפך, האם אתם לא מצליחים להתאפק וחשים צורך להטיל שתן לעיתים תכופות מדי – מה שמכונה "שלפוחית רגיזה".

בעיה תפקודית כזו יכולה להיות גם כתוצאה של עומס גדול בשלפוחית לאורך זמן (התאפקות למשל) שיצרה את הבעיה. ובינינו – זה הופך למטרד אמיתי.
אצל נשים בגיל המעבר ישנה התרופפות רצפת האגן וכתוצאה מכך גדלה הנטיה לבעיות כמו דליפת שתן.

מתי אנחנו מקשיבים לגוף אם בכלל?
הרי הגוף שלנו יודע לסמן לנו מתי אנחנו עייפים וזקוקים לשינה, מתי אנחנו רעבים ומתי אנחנו שבעים. הגוף גם מסמן לנו בתחושות גוף חזקות ולא נעימות, מתי אנחנו צריכים ללכת לשירותים כדי לפנות את הפסולת שיושבת לנו בגוף ודופקת על פתחי היציאה בלחץ הולך וגובר.
אם נתעלם – כעבור שעה, שעתיים, יתכן שהתחושה תרד ותישכח לכמה זמן אבל הגוף שלנו מחכה בקוצר רוח לפינוי והוא יחזור וישמיע קולות חזקים יותר.

סגנון חיים מתאפק יכול להיות חלק מהמקור לבעיות בטן אבל לא רק. אנחנו מכירים את עצמנו טוב כשזה נוגע לטעם וריח, מה אנחנו אוהבים לאכול, מתי וכמה. יש לנו גם את דפוס האכילה שלנו. האם אנחנו אכלני מתוק או כאלה ש"שוכחים לאכול". האם אנחנו לא אוכלים כל היום ובלילה אנחנו חוגגים במסעדות וארוחות דשנות. כל אחד וסגנונו האישי, חלק גדול מושפע מרשתות חברתיות וילדים ובני נוער עדיין רגילים לאכול ג'אנק פוד אפילו על בסיס יומיומי.
עם זאת, בשנים האחרונות המודעות עלתה מאוד ורבים אימצו לעצמם תזונה לפי גישות שונות ובריאות כמו טבעונות, פליאו, ים תיכוני ועוד.
למרות המודעות הגוברת ישנו מרכיב משמעותי שעלול להשפיע מאוד על מצבנו הכללי וזה – אכילה רגשית. למרות כל הידע ושפע של אפשרויות תזונה ואוכל, עדיין במצבים רגשיים מורכבים אנחנו נעזרים באכילה או באי אכילה רגשית.

קראו כאן עוד על אכילה רגשית ורגשות בבטן

"תחושת בטן" היא לא רק אינטואיציה והיא מזמינה אותנו לבחון מה שלומנו.
בואו נעשה סדר וננסה להבין את ההבדלים בין תחושת בטן, חרדה ואינטואיציה.
מדברים המון על האינטואיציה שלנו ועל שימוש באינטואיציה שלנו. אבל מהי בעצם אינטואיציה וכיצד נוכל לזהות אותה, להשתמש בה ולסמוך עליה? כמו כן, כיצד נוכל לזהות את ההבדלים בין תחושת בטן, חרדה ואינטואיציה? 

הביטוי עצמו מרמז על כך שמדובר בתגובות שמורגשות גם בגוף. הגוף מגיב ולפעמים התחושות האלה מתבלבלות לנו. לדוגמא במקרה של חרדה – הגוף משמיע קולות חזקים שיוצרים תחושות שמעוררות את החרדה – דופק נשימה כל מה שמתעורר במצב סכנה. 

מהי תחושת בטן?
תחושת בטן היא איך אנחנו מרגישים עכשיו. זוהי התחושה הכי בסיסית ומיידית והיא בדרך כלל תגובה למשהו חיצוני וזו היכולת המיידית שלנו לפעול ב"מצב סכנה". היא פועלת כאינסטינקט שמופעל על אוטומט במצבי הישרדות.
תחושת בטן נוטה להיות תגובתית לפעולות או למצבים מול אנשים אחרים. מטרתה לשמור עלינו בטוחים וחיים. זאת מעין הערכת מצב הישרדותית או ניתוח של מצב הגנתי. היא כמו אמונה חזקה בקשר למישהו או משהו שאי אפשר להסביר לגמרי. יש לי תחושת בטן שהקשר לא יחזיק מעמד. תחושת הבטן שלי היא שהאירוע יעבור רע.
תחושת בטן גם יכולה לעזור לנו במצבים חברתיים או במצבי סכנה.

מה ההבדל בין תחושת בטן לחרדה?
אחת הדרכים הקלות ביותר להבחין בין תחושת בטן לבין חרדה היא לפי משך הזמן שהסימפטומים נמשכים. תחושת בטן הוא לרוב תגובה מיידית למצב מוחשי. חרדה, לעומת זאת, עשויה להיות נוכחת ללא קשר לרלוונטיות שלה לחוויה הנוכחית שלנו.
כדי לזהות אם זו תחושת בטן או חרדה ניתן לשים לב שבמצבי חרדה יש חשש גדול ולעתים קרובות התמקדות בתרחישים של "מה יהיה אם" שיוצרים תסריטים שלילייים בראש המשפיעים לרעה על הגוף בגלל העצמת התחושות. זה יכול להיות תחושת מועקה בחזה, קוצר נשימה לחץ דם, דופק גבוה וגם הרגשה שאין תחושה או דווקא  תופעות כמו כאבים מוזרים שלא נמצא להם הסבר רפואי. כל אלה עלולים להגביר עוד יותר את החרדה.
מי שעבר בחייו התקף חרדה לא ישכח לעולם את תחושת הפחד בגוף.
תחושת בטן, לעומת זאת, בדרך כלל חולפת וגם מאוד חזקה וברורה. הכרה במאפיינים אלו יכולה להקל ולעזור מאוד בהבחנה בין חרדה לתחושת בטן.

מהי אינטואיציה?
אינטואיציה היא בדיוק ההפך מתחושת בטן. תחושת בטן לא תמיד מדוייקת כי היא מבוססת על מנגנון הישרדותי אוטומטי בגוף שלנו. והמנגנון הזה עושה כל מה שצריך כדי לשמור עלינו בטוחים וחיים. 
אינטואיציה היא רמה גבוהה יותר של תודעה – היכולת לחוש אנרגיות ולדעת להשתמש במכלול הידע והחושים שלנו כדי לבחון את החיים ולעשות בחירות בכל זמן נתון. אנחנו משתמשים באינטואיציה בתדירות גבוהה בהרבה מתחושת בטן.
תחושת בטן מתעוררת בתוך הגוף שלנו וקשה להסביר לאחרים את המקור או המשמעות המדויקת שלה. אינטואיציה היא אישית, ואף אחד אחר לא יכול להבין את ההרגשה שאנחנו חווים.
היא נותנת לנו תשובות לגבי איך אנחנו צריכים להתקדם בחיינו כך שנהיה בריאים, חיוביים ומאושרים.

לסמוך על האינטואיציה שלי זה מעשה של אמון בעצמי. 

מסתבר שגם חרדה וגם אינטואיציה יכולות לעורר שתיהן תגובות רגשיות חזקות, מה שהופך את זה למאתגר להבדיל ביניהן. חרדה קשורה לעתים קרובות לפחד, דאגה ואי נחת, בעוד האינטואיציה יכולה לעורר תחושות של ודאות, דחיפות או בהילות. העוצמה הרגשית שמתלווה לזה, יכולה לפעמים לטשטש את הקווים בין שני המצבים.
כשקולות הגוף מתגברים, רצוי שנשים לב ונדייק את עצמנו. לא נתעלם.
יש גם תחושות בטן אמיתיות שמעוררות אותנו לשינוי. לדוגמא – במצבים קיצוניים של אלרגיה למזון כמו בוטנים למשל או קמח, אנחנו עושים שינוי גדול בכל דפוסי האכילה שלנו.

מי יודע מה שלומנו יותר טוב מאיתנו?
הרי אנחנו כביכול אמורים לדעת הכי טוב מה טוב לנו ודווקא כשזה קשור לבטן, לעתים קרובות אנחנו לא שמים לב ולא מקשיבים לה, להיפך אנחנו מסוגלים להכניס לתוכה שוב ושוב מזון שמשבש את פעולתה, או כל דבר שיוצר תחושות לא נעימות החל מעצירות או שלשול עד לטחורים ומחלות מעיים, הכל קשור.

ואז אנחנו עוד מתעצבנים עליה, מכירים את זה? הקולות שהיא משמיעה בסיטואציות מסויימות כל כך מביכים שאנחנו מנסים להשתיק אותה. הסיבה ל"חוסר ההקשבה לבטן" היא גם כי חינכו אותנו שיש דברים שהצנעה יפה להם וקולות של גזים שאנו פולטים באופן טבעי, הם לא דבר מקובל בחברה והם כמובן עלולים להמיט עלינו בושה נוראית.

מכירים את הביטוי "לשמור בבטן"? סביר להניח שכן. ואנחנו גם מבינים שלא מדובר בהתאפקות במובן הפיזי אלא שזה ביטוי המבטא מצב רגשי.

במצבי לחץ הצורך לשחרר וללכת לשירותים מתעצם. "מתהפכת לי הבטן" זה שוב ביטוי שמתאר גם רגש ואין כאן שאלה, כשחייבים לשחרר אז חייבים לשחרר.
מה לעשות שהחיים מכתיבים לנו לעתים קרובות סיטואציות לא נוחות. אז הצורך האמיתי שמגיע מהבטן נדחה בעוד שעה ולפעמים בכמה שעות. כשסוף סוף אני מתפנה לשחרר, יתכן שאגלה שהמומנטום עבר ונשארה עצירות או שהשחרור הפך לזרם שתן מקרטע.

אנחנו מכירים את זה שלבטן שלנו יש חיים משלה. אם נדע להקשיב, נגלה על עצמנו עוד משהו שיכול לשנות את חיינו לטובה. כי זה לא סתם קירקור בבטן. וכבר שמעתי אנשים שמדברים בכעס מתוך מבוכה אל הבטן שלהם כשהיא משמיעה קולות בסיטואציות חברתיות שונות, מודה שזה קרה גם לי.  
הבינו – הקולות שהבטן שלי משמיעה והכוונה לקולות בכל קשת הגוונים – זה כמו סימני דרך שהגוף שלנו שולח לנו.

אז מה זה הרעשים האלה?
עיכול טוב ותקין קורה מעצמו בשקט יחסי. הקולות שנשמעים מהבטן לא נשמעים רוב הזמן והם מגיעים מהמעי הדק והקיבה בעיקר בזמן שמערכת העיכול שלנו פעילה. המזון שאכלנו נע מהפה דרך הושט לקיבה, הוא מתפרק על ידי חומצת הקיבה ושרירים חזקים שדוחסים ומערבבים את המזון. משם המזון ממשיך במסע בצינורות העיכול.
הקולות של ניקוי מערכת העיכול של המעי הדק מתרחש כמה שעות אחרי האוכל, אנחנו אומרים שהבטן "מקרקרת מרעב" וזה בדיוק כך כי הכל נקי כמו במסדר המפקד ועכשיו אפשר להתחיל הכל מהתחלה.
במצבים אבל כשיש קולות או כאבים ובעיות של גזים או יציאות, תחושת שקשוק ונפיחות, ריפלוקס ועוד, זה סימן שמשהו לא בסדר. 

שאלה: אוהבים מתוק? אוכלים הרבה? יומיומי? רוב העולם מכור לסוכר עד כדי כך שהוא מתעלם מהבטן. תבדקו את עצמכם האם אתם מרגישים רע אחרי אכילת מתוק או מזון מסויים והבטן צורחת עד שהיא נרגעת. ברגע שהכאב עבר אנחנו ממשיכים לאכול את אותו הדבר שעושה לנו בלאגן בבטן. מוצרי חלב, אוכל מטוגן, המון סוכר אלה מאכלים שעלולים עם הזמן להוסיף לעומס בבטן.

אם הבטן שלי הייתה יכולה לדבר:
איך אפשר ללמוד מה קורה לנו דרך ה"קולות" של הבטן? והכוונה כמובן לא רק לקרקורים אלא גם לתחושות בטן שונות, כאב, נפיחות, צריבה, קושי בבליעה ועוד ועוד. כל דבר שאינו שגרתי והופך להיות מציק. גם אם אנחנו באופן קבוע סובלים מעצירות / שלשול יש כאן אמירה ברורה של הבטן וגם אם יש לנו כאבים באופן די קבוע ואנחנו מתעלמים מהם כי "למדנו לחיות איתם". אנחנו עלולים להחמיר את הבעיה.

כאב בא להגיד שמשהו לא תקין וכך גם תחושות אחרות כמו צרבות וכדומה. כל דבר שמשתבש בגוף ויוצר תחושות של אי נוחות או כאב, ניתן להבין היום בראיה הוליסטית (כללית). הכוונה לכך שהאדם הוא שלם והוא לא רק המקום הכואב או המציק.
לעתים קרובות באמת חלק מהסיבות העיקריות לבעיות בבטן נובעות באמת ממצבי מתח מתמשכים, בהם יש כיווץ לאורך זמן. לחץ, פחד, חרדה, דאגה – יש לנו המון מהרגשות האלה ואנחנו הולכים מכווצים גם אם אנחנו לא מודעים לזה, יכול להיות בטן מכווצת מעצבים או תחושת מחנק בגאון מדאגה וחרדה או כאבים בחזה שזו תופעה מאוד נפוצה במצבי חרדה.

זה מחליש את הזרימה מנוון מאט ומפריע להתנהלות התקינה של מערכת העיכול. גם בעיות נשימה מצטרפות לזה, מצבי לחץ עוצרים את הנשימה, עבודה מאומצת או עומס משבשים את הנשימה ויש לרובנו נטייה לנשום נשימה שטוחה.
 אם נבין מה מקור הבעיה או התחושה או הקולות, אם נצליח לברר למה הבטן שלנו מתהפכת, נוכל לזהות מה המקור לבעיה או התופעה ונלמד איך לשנות את המצב לטובתנו.

מה יכולות להיות הסיבות לתופעות כמו מעי רגיז, כאבי בטן, צרבת שיהוקים או גִּהוּקים (בלשון הדיבור – גְרֶעפְּסים) רבים, דלקות, ריפלוקס ואפילו מחלות מעי דלקתיות כרוניות.
רוב המחלות הדלקתיות במערכת העיכול כמו קוליטיס או קרוהן הן מחלות כרוניות. כלומר מחלות ממושכת. הן גם נקראות מחלות אוטואימוניות. 

מה זה מחלה אוטואימונית?

מחלות אוטואימוניות הן קבוצה גדולה של מחלות שנגרמות בשל תקלה במערכת החיסון שלנו. התאים של מערכת החיסון תוקפים את הגוף ללא סיבה.

ליותר מ90% מהמחלות האוטואימוניות הקיימות כיום אין באמת הסבר לסיבת המחלה.
אם נתבונן על הסיטואציה שנוצרה בגוף נבין שקרה משהו אשר שיבש את שיקול הדעת של המערכת החיסונית והיא החלה לתקוף את עצמה.
זה דומה למצב בו בזמן מלחמה הצבא יורה על כוחותיו.
המחשבה על כך מזעזעת נכון? עובדה שזה קורה. הגוף מנהל מתקפה שמתרחשת באמצעות ייצור נוגדנים עצמיים וחלבונים מעוררי דלקת (ציטוקינים) נגד רכיבים של הגוף. בעצם הגוף משתמש בנשק כבד נגד עצמו וגורם לדלקתיות ולהרס של התאים, הרקמות והאיברים.

מצד שני חשוב לזכור שלרפואה אין ממש הסבר לתופעה מכיוון שהפרשנות מסתכלת על הגוף כמכונה שמייצרת חומרים שונים. חסר לנו כאן עוד גורם מאוד משמעותי במשוואה הזו ורובנו מבינים היום שמדובר ברגשות. לרגשות שלנו יש כאן תפקיד מאוד מרכזי כגורם לא קטן בתחושות ותחלואי הגוף.

כשמערכת ההגנה שלנו בגוף מתפקדת ואנחנו מרגישים בריאים, אבל המצב הרגשי שלנו לא משהו ואנחנו מוצפים רגשית מכל סיבה, (לא חסרות סיבות בימינו להרגיש כך), אז יש רגישות יתר וחולשה במערכת ההגנה של גופנו והגוף חשוף יותר למחלות וזיהומים.

תסמונת המעי הרגיז IBS – Irritable Bowel Syndrome המאופיינת ברגישות רבה באזור הבטן (הקרביים), זו הבעיה הנפוצה ביותר בה נתקלים רופאים המתמחים במחלות במערכת העיכול (גסטרואנטרולוגים). IBS זו בעצם הפרעה תפקודית כרונית של מערכת העיכול.
בסקר שנערך על ידי IFFGD (הקרן הבינלאומית להפרעות במערכת העיכול) בין 9% ל-23% מהאוכלוסייה הכללית סובלים ממעי רגיז, מתוכם 80% הן נשים.

מעי רגיז הפך לבעיה מרכזית בבריאות האישה. נתונים חושפים סיכון מוגבר לניתוחים בכלל וניתוחי בטן בפרט אצל נשים הסובלות ממעי רגיז.

* וזה לא הכל כי פרט למעי רגיז הצטרפו גם מחלות כרוניות נוספות במערכת העיכול כמו קרוהן וקוליטיס, אשר תפוצתם גדלה מאוד בשנים האחרונות. 

כתבה שהתפרסמה בפברואר 2024 

הכאבים או התחושות הקשות יחד עם הדלקות נחוזרות הן התוצאה של הבעיה. חלק ממצבים בריאותיים מתפרצים במצבי לחץ או טראומה. בעיה רגשית או טראומה לא פתורה יכולה להשאר בזיכרון של הגוף שלנו. אני מדגישה כאן שבדומה לפריצת דיסק שהוא התוצאה של חוסר איזון בשרירים, כך הדלקות הכרוניות הן כבר התוצאה ושיקוף של מצב גופני נתון ולא הסיבה.

כעת בואו נתמקד בקולות שעולים מהבטן וננסה להבין את הטריגרים להתפתחות המחלה.

 התסמינים העיקריים של מעי רגיז:

• כאבי בטן כרוניים
• עוויתות בבטן
• תחושת נפיחות
• עצירויות
• שלשולים

יש עוד הרבה תופעות וקולות בבטן שלא תמיד יש להן הסבר וגם לא פתרון ממשי.
לדוגמא:

• גרעפצים / שיהוקים ללא הפסקה
• לחץ תמידי בקיבה
• צרבות / ריפלוקס (בדרך כלל מייחסים לבקע סרעפתי)
• צרידות / אובדן קול
• תחושת גוש בגרון

מה הבטן רוצה לספר לנו? 
האם יש תמיד אבחון שמסביר מה גרם לבעיה? לא תמיד. כפי שציינתי, לצערנו לרוב המחלות האוטואימוניות אין באמת תשובה למה הגורם והטיפול התרופתי מבוסס על השערות ונסיונות.
כמובן שבמחלות בטן יש היום הבנה גורפת ששינוי תזונה הוא קריטי להחלמה וזה חלק מהטיפול. כיום יש מקצועות רפואיים וגם משלימים שמתמחים בתזונה ויודעים להמליץ ולתת הנחיות ברורות מה מותר ומה אסור.  למומחים אלה יש תפקיד קריטי בתהליכי הבראה ממחלות בכלל וממחלות בטן בפרט. ועדיין עיקר הטיפול נעשה באמצעות תרופות.

בדלקת בגוף הרפואה כבר יודעת לטפל בהצלחה בעזרת תרופות לשיכוך כאבים או אנטיביוטיקה, או סטרואידים. אך אלה תרופות שמומלץ לא לקחת לאורך זמן.

 ולכן במחלות אוטואימוניות כשמנגנון הזיהוי של מערכת ההגנה שלנו השתבש כל כך, היא תמשיך לטעות בזיהוי ואז הסבל והכאב ממשיכים למרות שיתכן שהדלקת אולי כבר חלפה הגוף לא מצליח להירפא לגמרי.

ומה אומר הרופא?

בדרך כלל במצבים כאלה, לאחר שנעשו כל הבדיקות החשובות ומוצו כל אפשרויות הטיפול התרופתי כמו תרופות נגד כאבים ותוספי תזונה ואנטיביוטיקה ותרופות להורדת חומציות ועוד כאלה ואחרות וגם הרבה משככי כאבים כי לפעמים אין ברירה וחייבים הפוגה מהכאב החזק שנמצא בגוף לאורך זמן וגורם להתשת הגוף והנפש.
תרופות להפגת כאב מאפשרות להרפות קצת ולשחרר מהעומס הנוראי של הכאב. לאפשר קצת מנוחה שחשובה מאוד לצורך ריפוי.
אך יש גם צד פחות טוב: החשש להתמכרות קיים ככל שהמחלה נמשכת ולא נמצא ריפוי ואין הקלה משמעותית.

במצבים של כאב מתמשך התלות בכדורים רק מחמירה את המצב ואינה עוזרת, להיפך היא יוצרת צרות חדשות ובעצם הופכת לפלסטר בלבד ולא לפתרון.

אחרי שכל זה לא עוזר, ישנה נטיה של רופאים להצביע על מצב רגשי פסיכוסומטי כמקור הבעיה והם מפנים הלאה לפסיכיאטר אשר רושם תרופות פסיכיאטריות שלעתים מקילות על הבעיה אך לא תמיד במקרים רבים נוצרות בעיות חדשות.

מה הקשר לתרופות פסיכיאטריות?
דרך ההסתכלות על הנפש כמקור לבעיה בגוף היא חדשה יחסית בעולם הרפואה המערבית. בעידן שלנו, לרובנו הגדול ברור הקשר המיידי בין הגוף לנפש וברור לנו שלרגשות יש תפקיד משמעותי ביותר בניהול של התפקודים והמשאבים בגוף.

אנחנו מבינים למה הכוונה כשמישהו אומר לנו "יש לי תחושת בטן" או "יש לי פרפרים בבטן" או "מתהפכת לי הבטן"..
אנו מודעים לכך שהרגשות משפיעים על הגוף והגוף גם משפיע על הרגשות.

האם אנחנו יודעים עד כמה רגשות משחקים תפקיד מפתח במחלות בטן?

אחד האתגרים העומדים בפני עולם הרפואה והרפואה המשלימה במיוחד, זה לעזור בריפוי בעיות אשר לא נמצא להן הסבר או פתרון ממשי לריפוי.

במהלך השנים טיפלתי במקרים רבים של כאבים המלווים בתופעות בבטן ותחושות גוף שונות ומשונות. חלק מהמקרים שהגיעו היו כבר מיואשים ואבודים ובחוסר אונים משתק. ברוב המקרים מטופלים שהגיעו אלי עם תופעות מסוג זה, היו אחרי מסע בירורים ובדיקות מתיש ומתסכל.

* מאמר זה אינו מחליף ייעוץ רפואי והוא נכתב במטרה לתת זוית חדשה ומרעננת על תופעות בטן ועל המנגנונים שמפעילים אותנו. אני מזמינה אותך לקחת מכאן תובנות שאולי יעשו שינוי לטובה בחייך.  

הידעתם שיש לנו "מוח במעיים"?
הוא התגלה בשנים האחרונות ועשה מהפך בעולם המדע לגבי ההבנה של הקשר בין תפקודים שונים כמו עיכול, מצב רוח, בריאות ואפילו הדרך בה אנחנו חושבים.

המוח הזה נמצא בבטן שלנו והוא מורכב מכמה שכבות דקות שעשויות מבערך 100 מיליון תאי עצב, המצפים את מערכת העיכול שלנו מבפנים – מהבליעה ועד היציאה.

במה שולט המוח של המעיים שלנו?
מחקרים רבים הראו כי למצב הרגשי שלנו יכולות להיות השלכות רבות על הבריאות והרווחה שלנו. לדוגמא – ברור כיום שבעיות בקיבה הן אחד התסמינים הנפוצים ביותר של מתח וחרדה ורגשות שליליים כולל דימוי עצמי נמוך או תכונות כמו פרפקציוניזם, עלולים למלא תפקיד מרכזי במצבו התפקודי של המעי בגלל התקשורת הדו-כיוונית בין המעיים למוח.

מערכת תקשורת זו נקראת "ציר המעי-מוח" –  Brain–Gut Axis (BGA).

מה זה ציר המעי-מוח?
ציר המעי-מוח מורכב מתקשורת דו-כיוונית בין מערכת העצבים המרכזית במוח, למערכת העצבים המעית (אנטרית), המקשרת בין מרכזים רגשיים וקוגניטיביים במוח לתפקודי המעיים. בשנים האחרונות נעשו מחקרים רבים במטרה להבין את התפקיד של ציר המעי-מוח וכיצד הוא משפיע על תפקודי מערכת העיכול ומה המעורבות שלו בתסמונת המעי הרגיז (IBS).
מכיוון שהחיבור הזה הוא דו כיווני, מעי רגיז יכול לשלוח אותות למוח, בדיוק כפי שמוח טרוד (חרדה למשל) יכול לשלוח אותות למעיים. בעצם מה שקורה זה שהמצוקה בקיבה או במעיים שלנו, יכולה להיות הגורם או תוצר של חרדה, מתח או דיכאון ולהיפך.

לדוגמא – רגשות עזים כמו פחד או מועקה, עלולים לפגוע ביכולת של שרירי הקיבה להתמתח והדבר גורם לנו לחוש מלאים (ואפילו להרגיש בחילה) אחרי אכילה של מנת מזון קטנה.

מסתבר שיש לנו עוד איבר שקשור לכל זה.
אחת מהתגליות החשובות של המדע בשנים האחרונות מדברת על החשיבות של מִיקְרוֹבִּיּוֹטָה במעיים והשפעתם הקריטית על יחסי הגומלין בגופנו.

מִיקְרוֹבִּיּוֹטָה (על פי האקדמיה ללשון העברית: יְצוּרָה זְעִירָה) היא קהילה אקולוגית שמקיימת יחסי גומלין בין מיקרואורגניזמים, הכוללים ברובם מיני חיידקים, אך גם נגיפים, טפילים, פטריות ובקטריות, הנמצאים בתוך הגוף החי. אותם יצורים קטנטנים הפועלים בשיתוף פעולה, מעורבים ומשולבים בפעילות של חילוף חומרים ותפעול מערכות בגוף בדומה לאיבר המטבולי החשוב בגופנו – הכבד.
תדמיינו את היצורים האלה כתאים בגוף ותוכלו לראות כיצד המערכת הזו שמורכבת מיצורים זעירים וקרויה מִיקְרוֹבִּיּוֹטָה נחשבת כיום כאיבר נוסף בגופנו.
מרבית המיקרואורגניזמים ממוקמים בעיקר לאורך המעי הגס ובחלק מהמעי הדק, אבל ניתן לראות מיקרואורגניזם לאורך כל המעי ומסתבר שמערכת העיכול מאוכלסת בצפיפות של 10 בחזקת 14 פריטים (מספר בלתי נתפס) שמהווה מסה של קילו וחצי של אורגניזמים שהם יחד איבר בפני עצמו.

מחקרים שבדקו את ההרכב של אותם חיידקים גילו כי יש להם תפקיד מכריע בבריאות הכללית ובשמירה על הומאוסטזיס (איזון) בגופנו וכל שיבוש באוכלוסיות החיידקים, עלול לפגוע בחילוף החומרים ולגרום להתפתחות מחלות שונות, כולל מחלות לב וכלי דם. יחסי הגומלין הללו הם דו-כיווניים ולמצבים רגשיים יש השפעה שמועברת באמצעות ציר המעי-מוח.  ציר זה מורכב גם מעצב הואגוס, אשר לו תפקיד חשוב ודומיננטי.

עצב הואגוס: המרגיען והמגשר שלנו בין הגוף לנפש
ישנו עצב מסועף ומיוחד שתפקידו לפקח על התפקודים של האיברים הפנימיים ולדווח למוח על תקלות וגם על כך ש"חלפה הסכנה".

עצב הואגוס אחראי על חלק גדול במערכת התקשורת הזו והוא מרשת את גופנו מהמוח לאורך הגוף ומקושר אל רוב האיברים הפנימיים. הוא לוקח חלק קריטי בפיקוח על התפקודים של מערכות רבות וביניהן מערכת העיכול.
רשת תקשורת זו מפקחת ומפעילה את מנגנון ההרגעה של הגוף. 80% מהמידע שהוא אוסף מהגוף ושולח למוח ו 20% מגיע מהמוח חזרה דרכו אל הגוף.

 מה עושים עם הידע הזה עכשיו?

מכיוון שברפואה יש הפרדה די ברורה בין הגוף לנפש בהסתכלות הרפואית הבסיסית, יש הבנה שלמשל מתח עלול ליצור מחלה אך אין לנו תשובות מדעיות לחלק גדול מהבעיות. ברגע שנוסיף את הנפש נוכל להבין שיש תאוריות עתיקות וגם חדשות יותר אשר מבינות את הקשר הזה ומדברות עליו. ויותר מזה – אנחנו כבר בעצמנו מבינים את הקשר.  
ברפואה הסינית למשל לכל איבר יש את הרגש שקשור אליו. (הסבר בהמשך).

ד"ר נאדר בוטו שהוא רופא לב מוכר ומוערך וגם פיתח וייסד את שיטת הרפואה האינטגרטיבית המאחדת, טוען:
"מחלה אוטואימונית זאת לא בעיה במערכת החיסון אלא התכווצות מקומית כתוצאה ממצב רגשי, שגורמת לזרימת דם מופרעת. אז מערכת החיסון מפרישה נוגדנים וככל שזה נמשך בגלל הבאג בזיהוי – מערכת החיסון תמשיך להפריש נוגדנים ולתקוף את התאים שנפגעו כרונית וכך הלאה. כיוון שהבעיה לא נפתרה הסיפור חוזר והבעיה נהיית כרונית. להגיד שמערכת החיסון היא הבעיה זה לא הגיוני כי למה היא תוקפת רק איבר אחד למשל שתי אצבעות ולא יד שלמה. למעשה הטיפול של מחלה אוטואימונית צריך לחזור לסיבה האמיתית שעומדת מאחורי המחלה וזו הנפש".

כיום ברור לנו שיש השפעה רבה למתח, לחץ ורגשות כמו חרדה או דיכאון עלינו ועל גופנו.
כאבי ראש, לחץ בחזה וגם "בטן מתהפכת" מופיעים לעיתים קרובות בגוף בצורה של בעיות בבטן כמו עוויתות, כאבים, שלשולים, עצירות, נפיחות ואי נוחות.

למעשה, הקשר בין המצב הרגשי ותפקוד המעי, בבריאות ובמחלות, משקף את איכות התקשורת בין המוח למעי בציר מעי-מח. תפקוד לקוי של מנגנון זה פוגע בויסות ובאיזון המערכות ועלול לגרום לבעיות תפקוד של המעיים ולמחלות עיכול כמו תסמונת מעי רגיז.

קשר הגומלין הדו-כיווני הזה בין המוח והמעי מומחש במחקרי סקר אוכלוסין שחושף מתאם חזק בין חרדה, דיכאון והפרעות תפקודיות במערכת העיכול. גם מצוקה פסיכולוגית יכולה לחזות הופעה מאוחרת יותר של הפרעה תפקודית במערכת העיכול ולהיפך (Koloski et al., 2012).

ישנן תופעות נוספות רבות שעלולות להתעורר כתוצאה ממצבי מתח מתמשכים, כיום יש לנו כלים "מערביים" לזהות ולהבין הקשרים אלה יותר ויותר ועם זאת ישנן תרבויות שהקשר הזה ידוע ומוכר כבר שנים. כך הדבר ברפואה סינית שרואה קשר ברור בין איברים ורגשות.

הרפואה הסינית המסורתית כבר הבינה לפני אלפי שנים כיצד רגשות ואיברים קשורים ומשפיעים זה על זה:
ממש כמו שהמדע מבין היום את הקשר ההדוק  והדו כיווני הזה,  הרפואה הסינית מדברת על חוסר איזון רגשי שיכול להיות קשור גם לסימפטומים וגם כגורם לבעיות הפיזיות.

היא מדברת על כך שלרגשות יש חלק משמעותי ביצירת מחלות. כל עוד הרגשות מאוזנים ונמצאים בגדר הנורמה, הם לא מחוללים חולשה או מחלה.
מתי מתחילות להיווצר בעיות? כשאותם רגשות הופכים עוצמתיים וקיצוניים ואנו מתקשים לשלוט בהם. יש גם מצבים קיצוניים בהם רגשות אלו שולטים בנו.
במצבי קיצון כאלה הרגשות הללו עלולים להוביל לנזק משמעותי לאיברים הפנימיים מכיוון שעל פי הסינים – מצבי בריאות נפשיים קשורים למחלות פיזיות ספציפיות של איברי מפתח.

ישנם חמישה סוגים של רגשות בסיסיים שכל אחד מהם קשור לאיבר בגוף:

• פחד קשור ל כִּליָה
• דאגה קשורה ל טְחוֹל
• כעס קשור ל כָּבֵד
• עצב וצער קשורים ל ריאות
• שמחה קשורה ל לֵב

* מחלה מתחילה בדרך כלל כאשר הרגש אינו מאוזן לאורך זמן.

הנה הסבר קצר על הקשר בין איברי הגוף הפנימיים לרגשות:

כִּליָה – פחד
הכליות ממלאות תפקיד מפתח בקיום החיים. מסירות פסולת ועודפי נוזלים כדי ליצור שתן. בראייה סינית: הן אחראיות על רבייה, צמיחה, התפתחות והתבגרות. הן מעורבות יחד עם הריאות בחילוף החומרים בגוף (מטבוליזם) של מים ונשימה. הן מחוברות לעצמות לשיניים לאוזניים ולשיער הראש.

ברמה הרגשית: כליות קשורות לפחד, שיכול להתבטא כפחד או חרדה כרונית, כוח רצון חלש, חוסר ביטחון, בידוד וריחוק (דיכאון).

תסמינים פיזיים של חוסר איזון בכליות: הטלת שתן תכופה, בריחת שתן, הזעות לילה, יובש בפה, זיכרון לקוי לטווח קצר, כאבי גב תחתון, צלצולים באוזניים (טינטון), אובדן שמיעה, מצבי אוזניים אחרים, שיער אפור מוקדם, נשירת שיער ואוסטיאופורוזיס.

טְחוֹל – דאגה
ממלא תפקיד חשוב במערכת החיסון של הגוף ופועל כמסנן דם, מסיר תאי דם ישנים, חיידקים וזיהומים מהגוף.

בראייה סינית: מסייע בעיכול מזון וספיגת חומרים מזינים, מסייע ביצירת דם ואנרגיה ושמירה על הדם בכלי הדם. מחובר לשרירים – אחראי על מסת השריר, אחראי על הפה והשפתיים, מעורב גם בעיכול המחשבתי כמו: למידה, שינון חומר, זיכרון ריכוז ועל התעסוקה בניהול שוטף של היום והמשימות החיוניות לקיום השוטף, כמו: פרנסה בריאות, משפחה וכו'. 

ברמה הרגשית: הוא קשור למתח נפשי מוגזם כמו דאגה רבה. מצבים של דאגה ממושכת וקיצונית מלווה ב"עודף מחשבה". הטחול אחראי על תהליכי הלמידה, המחשבה והזיכרון לטווח קצר ככל שחסר יותר צ'י, המחשבה נוטה לחזור על עצמה ולהטריד. 
דאגה זה רגש המלווה אותנו ואנו מכירים את התחושה של דאגה ללא יכולת שליטה.
כשאנחנו מנסים למצוא פתרון לבעיה ואין לנו יכולת לשלוט במצב או במצבי אי וודאות וחוסר בהירות, אנו עלולים להשאר עם תחושה שיש לנו יכולת להשפיע כשבעצם אין לנו יכולת להשפיע כלל. דאגה ממושכת בה ישנה תחושת אחריות וחשיבה שאני יכול.ה וצריכ.ה להשפיע על המצב גם אם זה כלל אינו קשור אלי ואין לי השפעה, עלולה ליצור בעיות בזרימה. תקיעות מחשבתית = תקיעות בזרימה.

תסמינים פיזיים של חוסר איזון בטחול: עייפות, אובדן תיאבון, הפרשות ריר, עיכול לקוי, התנפחות בטן, צואה רופפת, שלשולים, שרירים חלשים, שפתיים חיוורות, חבורות, זרימת דם וסתית עודפת והפרעות דימום אחרות. צניחות פיזיולוגות של איברים כמו: הרניה, טחורים, צניחת רחם וכו'. דחיפות ותכיפות במתן שתן. 

כָּבֵד – כעס
תפקיד הכבד לפרק תאי דם אדומים, להרכיב מולקולות של חלבוני הפלזמה, לייצר הורמונים, לשמור על רמת סוכר קבועה בדם ולנטרל רעלנים. כמו כן הוא מייצר נוזל מרה אשר עוזר לעיכול ולפירוק שומנים.

בראייה סינית: הכבד מבטיח שהאנרגיה והדם זורמים בצורה חלקה בכל הגוף. הוא מסדיר את הפרשת המרה, אגירת הדם, ומקושר לגידים, לציפורניים ולעיניים.
על ידי הבנת הקשרים הללו ניתן להבין כיצד בעיות בעיניים כגון דלקת הלחמית עשויות לנבוע מחוסר איזון בכבד. לחילופין, זרימה עודפת עשויה לנבוע מתפקוד לקוי ביכולת אגירת הדם של הכבד.
מהכבד מגיעים האומץ וההחלטיות, והוא אחראי על היכולת לתכנן את החיים.

ברמה הרגשית: חוסר איזון בכבד קשור לדיכאון ומצבי רוח סוערים. עצבנות וכעס מוגזמים העלולים להשפיע על הכבד ולגרום למחלות מרובות.

תסמינים פיזיים של חוסר איזון בכבד: כאבי מחזור, כאבי ראש, אדמומיות בפנים ובעיניים, סחרחורת ויובש בפה. שיהוקים, בחילות, הקאות, כאב בבטן עליונה- איזור הסרעפת, חוסר תיאבון, צרבת, בטן נפוחה, רעשים בבטן ושלשול, תחושה של "גולה" וקושי בבליעה, מחזור לא סדיר, וסת כואבת, נפיחות בשדיים, חוסר מנוחה, מתח ועצבנות לפני תחילת הווסת.

ריאות –  עצב וצער
תפקידן העיקרי של הריאות הוא לשאוף אוויר ולהעביר את החמצן שבו אל תאי הדם האדומים. תאים אלה נושאים את החמצן בעזרת זרם הדם אל כל תאי הגוף.
אל הריאות מגיע הפחמן הדו-חמצני, שהוא  תוצר הלוואי של תהליך הנשימה התאית והן
פולטות אותו החוצה.

הן קשורות להגנה על הגוף מפני פתוגנים כגון חיידקים, וירוסים, פטריות וטפילים חיצוניים מזיקים.

בראייה סינית: תפקידן של הריאות זו יצירת אנרגיית החיים – אנרגיית ה – QI (צ'י) שזו מעין מעטפת אנרגטית המגינה על הגוף שלנו. הנשימה מביאה אנרגיה מהאוויר ועוזרות להפיצה בכל הגוף.   בשיתוף פעולה עם הכליות הן מווסתות את חילוף החומרים במים (שהם המרכיב הגדול ביותר בגופנו – 70%).
הריאות קשורות למערכת החיסון ולעמידות בפני נגיפים וחיידקים. הן מווסתות את בלוטות הזיעה ושיער הגוף ומספקות לחות לעור.

ברמה הרגשית: דיכאון ובכי מוגזם.

תסמינים פיזיים של חוסר איזון בריאות: קוצר נשימה ונשימה רדודה, הזעה, עייפות, שיעול, הצטננות ושפעת תכופה, אלרגיות, אסטמה ומחלות ריאה אחרות ובעיות עור מגורה ויבש.

לֵב – שמחה
הלב מזרים דם לכל הגוף. הדם שהלב מזרים לאיברי הגוף, מספק להם חמצן וחומרי מזון הנחוצים להם, ומפנה מהם פסולת.

בראייה סינית: הלב מסדיר את מחזור הדם וכלי הדם, אחראי על דופק אחיד וסדיר ומשפיע על חיוניות ורוח. הוא קשור ללשון, לעור הפנים ולעורקים.
איבר זה מקושר לשמחה. דלקות בדרכי השתן, הפרעות בשיקול הדעת, בקבלת החלטות ותקשורת.

ברמה הרגשית: חוסר איזון בלב מתבטא באי שקט או דיכאון, בחוסר התלהבות ובחוסר חיוניות. חוסר שקט נפשי, נדודי שינה, תחושת ייאוש.

תסמינים פיזיים של חוסר איזון בלב: דלקות בדרכי השתן, הפרעות בשיקול הדעת, בקבלת החלטות ותקשורת. דפיקות לב, דופק לא סדיר, חלימה מוגזמת, זיכרון ירוד לטווח ארוך והפרעות פסיכולוגיות.

שמחה קשורה ללב. הלב הוא המרכז הרגשי שלנו ומכיל את ההוויה הרוחנית והרגשית שלנו. ביטוי בריא של שמחה מזין את הלב. חוסר איזון יכול להופיע כעודף: מתרגש יתר על המידה, נסער או חסר מנוחה או כחוסר – אפטיה ודכאון.

תודה מכל הלב

על כך שהגעת עד כאן. כי זה אומר שקראת וזה נגע בך, אולי אפילו חווית כאן את החיבור הזה שבין הרגשות שלך לגוף. אני מאמינה שברגע שאנחנו מתחילים לשים לב לקשר בין הדברים ומבינים מה קורה לנו בגוף, זה כבר חלק מהריפוי.
תחשבו על זה כמו על ילד שלומד ללכת והגוף לאט לאט לומד את האיזון הפנימי, למרות שבדרך יש נפילות ונסיונות חוזרים, זה בדיוק מה שבונה את הערוץ הזה במוח ולבסוף כל איבר ושריר מסתנכרנים יחד לעמידה והליכה וריצה בתיאום מופלא.  

אני מקווה שעכשיו ברור לכם עוד יותר הקשר ההדוק בין מערכת העיכול שלנו והאיברים הפנימיים, לבין מצבנו הרגשי. אני מאמינה שכשאנחנו מבינים מה קורה לנו, זה כבר חלק מהריפוי. 

מה עושים עכשיו?

האם מה שקראתם כאן עשה לכם קצת סדר ואולי אפילו נגע בנקודה כואבת?
האם מצאתם כאן תשובות לחלק מהתופעות ו/או הרגשות שאתם חווים? 
הרבה דיברנו כאן על הקשר המיידי בין המחשבות שלנו לתחושות בגוף. אני בטוחה שתתפלאו לגלות פתאום שאתם שמים לב לקשר הזה.
אני מזמינה אותכם לעשות שינוי ממש גדול בדרך לריפוי ולדיוק פנימי. ככל שנשים לב למחשבות שמעוררות בנו כעס, פחד, דאגה ועוד רגשות שהם חלק מהאישיות שלנו כמו חרדה, דימוי עצמי נמוך וכדומה, נזהה את המחשבות האלה שהן כמו פזמון ישן שחופר לנו בראש כבר שנים. זה יכול להיות משפט שאמרו לנו ההורים והוא בכלל האוטומט שלנו. מחשבות חוזרות כאלה הן אלה שמנהלות לנו את הראש! הן מחלישות אותנו, מורידות אותנו וגם יוצרות תחושות גוף כמו כאב או מועקה או דופק מהיר למשל.

נכון שהתקופה הזו בה אנו חיים היא מטלטלת מאין כמוה, היא מלאה בכאב רגשי וגם פיזי, מלאה בחוסר וודאות ודאגה. יחד עם זאת ככל  שנבין את המנגנונים שלנו האוטומטיים שמנהלים אותנו, נבין איך הגוף שלנו עובד ומתפקד בתיאום בין הקשרים והחיבורים גוף-נפש שלנו, נוכל לשפר ולדייק את עצמנו, להחליף תחושות קשות בתחושות טובות ומיטיבות, נשתחרר מהפחדים של מה קרה לי ומהשאלות של למה זה קרה לי.

קודם כל שינוי גישה ככלי לשינוי ההרגשה

עצם זה שנשים לב למחשבות שמנהלות אותנו,נשתמש בנשימה איטית ועמוקה ככלי להרגעה ולריפוי, נחליף את הדיבור הפנימי שלנו במילים טובות – נשאל בכל פעם: האם אנחנו טובים לעצמנו? מחזקים את עצמנו? ונשתמש בטכניקות פשוטות כמו נשימה, מגע מאזן, כלים לטיפול עצמי ולעבודה רגשית.
במחלות בטן דלקתיות הכרחי גם שינוי תזונתי לצורך החזרת האיזון.

חוכמת הרפואה בדת היהודית

לדת היהודית יש כלי מדהים שמאפשר את העצירה וההוקרה למערכת העיכול שלנו וגם את ההזדמנות להקשיב לתחושות הבטן. אם את.ה שומר מסורת הרי שביהדות הבינו את החשיבות הגדולה של ההשפעה של הבטן על הגוף ובכלל.
ביהדות יש ברכה שמהללת את המערכת החשובה הזו שעשויה נקבים חלולים. החוכמה בברכה היא ההתכווננות וההקשבה לגוף וליכולת המופלאה שלו לשמור עלינו בריאים. זאת הזדמנות לעצור לרגע, להקשיב לגוף ולהוקיר אותו.

ברכת אֲשֶׁר יָצַר

הברכה נאמרת, על פי ההלכה, לאחר כל התפנות לעשיית צרכים (הפרשת צואה או נתינת שתן).
ברכה זו משולבת גם בברכות השחר הנאמרות בבוקר עם קומו של האדם.
סדר הברכה, על פרטיה ודקדוקיה נלמדים מדברי חז"ל. ויקיפדיה

בכל יום אפשר לבחור להרגיש טוב יותר.

אם יש לך כאב, שאלה או כל בעיה את.ה מוזמנ.ת לפנות אלי לייעוץ.

באהבה,
אלה