עצב הואגוס – עצב האהבה המרפא מחלות וכאבים
הגוף שלנו מלא בהפתעות מתוחכמות תוצרת הטבע.
ככל שהמדע מצליח לחקור ולגלות עוד על הגוף האנושי, כך מתגלה
לנו כמה עוד יש לדעת, במיוחד על הקשרים הלא נראים בין מערכות
הגופנפש שלנו.
אחד מהדברים המרתקים והמופלאים בגופנו הוא עצב הואגוס.
תמונה של עצב הואגוס בספר אנטומיה עתיק עצב הואגוס – בעברית "העצב התועה" מכיוון שהוא ארוך ומפותל, והוא מתחיל מהמוח שלנו ויורד ומעצבב חלקים רבים לאורך הגוף.
תועה במילון פירושו: מי שאיבד את דרכו, חסר כיוון ומטרה אך היום
כבר יודעים כי לעצב זה יש תפקידים מאוד מאוד ברורים וחשובים.
בשנים האחרונות נערכים מחקרים רבים בכדי להבין את כל הדקויות
של תפקידיו הרבים. מסתבר שיש לו מגוון עצום של תפקודים קריטיים
בגוף. הוא מעביר דחפים מוטוריים ותחושתיים לרוב האיברים בגוף.
מחקרים חדשים חשפו כי הוא גם קשור לריפוי דלקות כרוניות בגוף
ואפילו למחלות קשות שעדיין אין להן מרפא.
מסתבר שיש אפשרות פשוטה לגרות אותו ולעשות לו "ריסטארט"
ובכך להעלות את הטון הוגאלי.
מדוע עצב הואגוס כה משמעותי וחשוב לבריאותנו?
עצב הווגוס מווסת את הבריאות על ידי ויסות רבים מתפקודי הגוף.
כאשר עצב הווגוס מאוזן, לחץ הדם מתייצב, מערכת החיסון מתפקדת
ברמות המיטביות שלה, קצב הנשימה מתקן את עצמו, מערכת ההגנה
של הגוף משתפרת באופן משמעותי, דפוס השינה ומצב הרוח משתפר,
מערכת העיכול עובדת ו"תאי ההרג" הטבעיים בגופנו מתפקדים בשיאם.
מעל הכל, הבריאות הכללית שלנו הופכת להיות טובה יותר.
איזון עצב הואגוס משפר ומרפא מחלות כרוניות, מרגיע דלקות,
מפחית דיכאון, סטרס, מיגרנות, בעיות עיכול,
משפר את יכולת החשיבה והריכוז ומרגיע את הגוף.
עצב הואגוס השולט בכל הפעולות הלא רצוניות שלנו כמעט,
הוא האחראי העיקרי בשימור האיזון בגוף.
הוא משפיע על הנשימה, על הדיבור, על הבליעה, הדופק, לחץ הדם,
העיכול ובריאות המעיים. הוא גם שולט בתנועת שלפוחית השתן,
באורגזמה ואפילו בפוריות.
כשעצב הואגוס בריא ומאוזן, הוא מאפשר לנו נגישות לאזורים במוח
האחראים על יצירתיות, תהליכים קוגנטיביים וקבלת החלטות מורכבות.
כשעצב הואגוס לא מאוזן הוא עלול להשפיע ואף ליצור כל מחלה או
מצב כרוני של הגוף.
תזונה לקויה וחוסר שינה וגם מצבים נפשיים כמו לחץ ומתח מוציאים
את עצב הואגוס מאיזון.
תפקוד תקין של עצב הואגוס קריטי להחלמה מכל מחלה.
גם כאב קיצוני כרוני מושפע ומשפיע על תפקודו של עצב הואגוס.
אני מדברת הרבה על כך שהכאב הוא פעמון האזעקה של הגוף
גם מצב רגשי יכול לעורר תגובה פיזית קיצונית של הגוף.
עצב הואגוס אחראי במידה רבה על הקשר בין גופנפש.
הידעת? הנה כמה עובדות על העצב העוצמתי הזה.
עצב הואגוס קשור לתגובה ההגנתית החזקה של המערכת החיסונית
ומשפיע על המערכת ההגנתית שלנו. הוכח מדעית כי עצב הואגוס
קשור לאוקסיטוצין שהוא "סם האהבה"
אוקסיטוצין (Oxytocin) הוא הורמון המכונה גם "הורמון האהבה".
הוא זה שמכווץ את הרחם בזמן לידה ומקל על הפרשת החלב בזמן הנקה.
אוקסיטוצין מופרש אצל נשים וגברים בזמן אורגזמה.
אוקסיטוצין משמש גם כמוליך עצבי (נוירוטרנסמיטר) שממלא תפקיד
בקשרים חברתיים, ולפי מחקרים עדכניים, עשוי להשפיע על יצירת האמון
הבין-אישי. (ויקיפדיה)
מה מיוחד בו?
קודם כל הוא העצב הארוך ביותר בגוף ויש אותו רק ליונקים.
מסתבר שעצב הואגוס הוא גשר משמעותי ומקשר של גופנפש
במערכת העצבים. יותר ויותר מתבהר הקשר גופנפש בכל התחום
של ריפוי מחלות. גם הרפואה המערבית מבינה היום כי אין אפשרות
להפריד בן השניים.
אז מה תפקידו של עצב הואגוס?
הוא העצב הקרניאלי (גולגלתי) מספר 10, ועיקר תפקידו הוא לעצבב
איברים פנימיים בגוף כחלק ממערכת העצבים הפאראסימפתטית.
מערכת עצבים זו היא תת-מערכת של מערכת העצבים האוטונומית.
היא אחראית לפעולות הרגעה ושימור כשהגוף נמצא במנוחה. בנוסף,
אחראית המערכת על האטת הפעולות הגופניות בעת לחץ או מצבים
מאיימים על מנת לאפשר לגוף להגיב כראוי. (ויקיפדיה)
העצב משוטט ונודד לו במרחבי הגוף מלמעלה עד למטה זו הסיבה
שקוראים לו כך.
הנה תמונה המתארת את המסלול שלו בגוף ואת תפקידיו:
תחנה ראשונה: הוא אחראי על תנועת ההינהון בראש, על מיקוד המבט
קדימה ועל הגייה וביטוי הקול.
תחנה שניה: ממשיך למטה ויורד לכיוון הלב והריאות. הוא אחראי על
הנשימה שלנו ומתאם בין הנשימה לדופק. למשל בכל פעם שאתם
לוקחים נשימה עמוקה – הדופק שלכם יורד.
תחנה שלישית: הכבד הלבלב, המעי הגס והדק, שם עצב הואגוס שולט
בהרבה תהליכי עיכול.
תחנה אחרונה: עצבוב איברי המין.
לעצב הואגוס יש יכולת להפעיל רגשות בין היתר באמצעות הפרשת
הורמון אהבה ועל ידי כך לווסת את תחושות הגוף.
הוא מכונה גם "עצב האהבה" כי "העצב הדואג והמטפל" בגוף שלנו.
במחקר שנערך באוניברסיטת ברקלי נתנו לנבחנים להתבונן תחילה
בתמונות מדכאות, עצב הואגוס הגיב בעוצמה. אז נתנו להם להתבונן
בתמונות שממלאות בגאווה. גם אז עצב הואגוס הגיב והכין את הגוף
להתרגשות.
מדהים איך עצב הואגוס מגיב במצבים של רגש חזק. גם כשסיפרו
לאותם נבחנים סיפור עצוב על מישהו זר שמת, הוא הגיב וכך גם
כשסיפרו על מאורע משמח.
עובדה מעניינת: עצב הואגוס גורם לכם להתעלף מדם
אם אתם רועדים או מתרגשים ממראה דם או תוך כדי זריקת שפעת,
אתם לא חלשים. אתם חווים "סינקופה ואזו ואגאלית". גופכם מגיב
לסטרס אשר ממריץ יתר על המידה את עצב הואגוס, אשר גורם לירידה
בלחץ הדם וקצב הלב שלכם.
סינקופה זה מצב של איבוד הכרה זמני, הנגרם עקב הפחתה זמנית
בזרימת דם למוח. התעלפות לזמן קצר והתאוששות עצמונית ומלאה.
איך עצב הואגוס שומר על הבריאות שלנו?
- מונע דלקות
כמות מסוימת של דלקת היא תקינה לאחר פציעה או זיהום,
אך במקרים בהם דלקת מסתבכת, האחריות של עצב הואגוס
להעביר אצטילכולין, המעביר העצבי העיקרי של עצב הואגוס
המעכב נמק ודלקות. תפקידו למנוע דלקות כרוניות.
כשיש פגיעה קשה כמו דלקת מפרקים שגרונית, עצב הואגוס מפעיל
רשת עצומה של סיבים המוצבים כמו מרגלים סביב כל האיברים בגופנו.
כאשר הוא מקבל איתות שדלקת מתחילה – הוא מתריע בפני המוח
ומפעיל נוגדי דלקת המסדירים את התגובה החיסונית של הגוף.
- עוזר לנשום
שוב אותו מוליך עצבי אצטילכולין, המשתחרר על ידי עצב הואגוס,
מסייע בתקשורת בין המוח לסרעפת.
זה קורה באופן אוטומטי והאחראי כמובן הוא עצב הואגוס.
- מעביר מסרים בין הבטן למוח
כ- 80-85% מסיבי העצבים במערכת העצבים של עצב הואגוס המעצבב
את המעיים, מעניק לנו את "תחושות הבטן". זה בעצם "המוח של המעיים"
אשר מעביר פידבק מהמוח לגוף ומהגוף למוח.
חוקרים שוויצרים הצליחו בשנת 2014 לזהות כיצד האינטואיציות הרגשיות –
האינסטינקטים של הבטן, העולים למוח דרך עצב הואגוס, קשורים לתגובות
שונות לפחד. מחקרים נוספים מראים כי הטון הוגאלי האופטימלי של
עצב הואגוס, עוזר להתאושש בקלות ממצבים מלחיצים.
למעשה, גירוי עצב הואגוס הפך כיום למקובל ברפואה האלטרנטיבית ומשמש
בטיפול באפילפסיה, דיכאון קשה, הפרעות דחק פוסט-טראומטיות והפרעות
חרדה אחרות.
- שומר על מערכת עיכול בריאה
עצב הואגוס מסייע לגוף בעיכול, שובע, ביצוע פעולות של חיסון במעיים.
הוא מגביר את ייצור חומצות הקיבה ומיצי העיכול ושומר על תנועתיות
הקיבה. מסייע בספיגת ויטמין B12.
- עוזר לתפקודי הכלייה ושלפוחית השתן
גירוי עצב הואגוס מגביר את זרימת הדם לכליות ומסייע בסינון טוב יותר
של הדם. עצב הווגוס מסייע להפרשת נתרן באמצעות שתן על ידי שחרור
הדופמין בכליות ובכך עוזר להורדת לחץ הדם.
- מווסת את היכולת לזכור טוב
חוקרים מאוניברסיטת וירג'יניה הצליחו להוכיח כי גירוי עצבי של עצב הואגוס
משחרר נוראדרנלין (מוליך עצבי) לחלק במוח המווסת את ההתעוררות,
הזיכרון והרגשות הקשורים לגירויים רגשיים, ומפעיל אותם. לאחר ההפעלה,
המוח מכניס את החוויות הרגשיות לזיכרון לטווח הארוך. הבנת מסלולי
הזיכרון הרגשי תוכל לסייע בטיפול קליני בזיכרונות פולשניים ובמצבים
כמו אלצהיימר.
- שולט בקצב הלב ובלחץ הדם
עצב הואגוס אחראי על בקרת הדופק באמצעות דחפים חשמליים שהוא
שולח לרקמת שריר מיוחדת אשר נמצאת רק בלב. הוא בעצם קוצב הלב
הטבעי של הלב ואחראי על האטת הדופק ולחץ הדם.
מחקר שפורסם בשנת 2011 ב- European Heart Journal, דיווח כי גירוי
חוזר של עצב הואגוס יכול לשפר את איכות החיים ואת פעילות הלב בקרב
חולים עם אי ספיקת לב.
- גירוי עצב הואגוס יכול להוריד ולשלוט בריכוז הסוכר בדם
עצב הואגוס מעורר שחרור של הורמון המלטונין בדם אשר ממלא תפקיד
של מגן מפני סוכרת מסוג 2 על ידי ויסות חילוף החומרים של הגלוקוז
באמצעות בקרת הפרשת האינסולין וייצור הלפטין. כמו כן, הוא משפיע
על צריכת המזון ועל גורמי סיכון משקל גוף לסוכרת מסוג 2.
- משפיע על מצב הרוח
נמצא כי גירוי עצב של הואגוס יעיל בדיכאון כרוני אצל חולים שלא מגיבים
לתרופות. מחקרים מראים כי, גירוי חשמלי של עצב הואגוס מעלים את רמת
הנוראדרנלין, שאחראי לתקשורת בחלקים במוח המעורבים בהפרעות מצב
רוח. למעשה, חלק מהתרופות האנטי דיכאוניות פועלות דומה על ידי
העלאת רמת הנוראדרנלין במוח. בשנת 2005 אישר מנהל המזון והתרופות
האמריקני שימוש בגירוי חשמלי של עצב הואגוס כטיפול בחולים דיכאוניים
העמידים לתרופות.
- גירוי של עצב של הואגוס יכול למנוע מיגרנה וכאב ראש מקבצי .
מסתבר כי יש השפעה חיובית ממש של גירוי עצב הואגוס בטיפול בכאבי ראש.
- אחראי על ההרגעה של הגוף
כשעצב הואגוס מגורה, הוא משחרר חלבונים המסייעים להירגעות. אנשים
עם טון וגאלי חזק יותר נוטים להחלים במהירות ממתח, פציעה או מחלה.
- גירוי עצב של הואגוס יכול להיות יעיל בטיפול באפילפסיה
מאמר שפורסם בכתב העת Clinical Neurology and Neurochurgery
הוכיח כי כמות ההתקפים הממוצעת ירדה ב 32% לאחר 6-9 חודשים
של גירוי עצב הואגוס.
- גירוי עצב הואגוס עוזר לווסת את הרגשות של האדם עצמו
מחקרים הראו כי הטון הוגאלי הגבוה קשור לרגשות חיוביים ולהיפך,
מה שאומר ששינויים ברגשות יכולים להשפיע מאוד על הטון הוגאלי ולהיפך.
מחקרים רבים כבר הוכיחו עד כמה רגשות חיוביים עושים טוב להרגשה
הכללית וגם משפרים ומקדמים קשרים חברתיים חיוביים עם העולם אשר
יכולים להשפיע על הבריאות הגופנית. זאת עובדה שבריאות רגשית יכולה
להשפיע על הבריאות הגופנית.
- עצב הואגוס מגביר את ייצור הטסטוסטרון
רמות נמוכות של טסטוסטרון עלולות להוביל לירידה במצב הרוח, עלייה
במשקל, אובדן מסת שריר וירידה בחשק המיני. מי שמדכא את
הטסטוסטרון הוא הורמון הלחץ קורטיזול. באמצעות גירוי עצב הואגוס
הצליחו לשלוט ולהגביר את ייצור הטסטוסטרון לרמות הנדרשות.
אם גירוי עצב הואגוס כל כך טוב למה לא סיפרו לנו קודם?
ישנן כמה דרכים לגירוי העצב כשבעצם המשמעות היא לעשות לו מעין
ריסטארט במטרה להחזיר אותו לפעולה טובה ומאוזנת.
אז איך לאזן בפשטות את עצב הואגוס?
גירוי עצב הואגוס משפיע על האטת הדופק, וזה מה שמרגיע אותנו.
עצב הואגוס מקשיב לאופן בו אנו נושמים, והוא זה שמפקח ומעביר למוח
וללב מסרים לגבי הנשימה שלנו. נשימה איטית למשל, מפחיתה את דרישת
החמצן של שריר הלב וקצב הלב שלנו יורד.
במילים אחרות: הגוף שלי מרגיש את הנשימה שלי ומתאים את קצב הדופק
בתגובה. כאשר אנו נושמים פנימה – כלומר שואפים אויר, קולטני החישה על
ריאותינו מעבירים מידע דרך עצב הואגוס למוח. וכשאנחנו נושמים החוצה –
כלומר נושפים, המוח שולח מידע בחזרה דרך עצב הווגוס לגבי האטת או
האצת הלב.
אז כשאנחנו נושמים לאט, הלב מאט ואנחנו נרגעים. לעומת זאת, כשאנחנו
נושמים במהירות, הלב שלנו מאיץ, ואנחנו חשים לחץ או חרדה.
מעניין לדעת שדווקא הנשיפה היא זו שמעוררת את תגובת הרגיעה.
כל הידע הזה על עצב הואגוס גרם לי לתהות אם ישנן דרכים למדידת איכות
עצב הווגוס או יותר נכון את "הטון הוגאלי".
אז מה זה הטון הוגאלי?
בעצם מה שהטון הווגאלי מסמן זה עד כמה העצבים בריאים, חזקים
ותפקודיים. בזמן נשימה הדופק עולה בשאיפה ויורד בנשיפה. הפער בין שני
הדפקים הללו מודד בעקרון את הטון הווגאלי. ידוע כי ספורטאים הם בעלי
טון ווגאלי גבוה יותר, ואילו אנשים שחווים תקופות ממושכות של מנוחה
במיטה או אסטרונאוטים במצבים של העדר כוח משיכה, ידועים כבעלי טון
וגאלי נמוך יותר.
הטון של עצב הווגוס הוא המפתח להפעלת מערכת העצבים הפאראסימפתטית.
הטון הווגאלי נמדד על ידי מעקב אחרי הסנכרון שבין הדופק שלך לקצב הנשימה.
קצב פעימות הלב שלך מתגברות מעט כשאתה שואף אויר ומאטות מעט בנשיפה.
ככל שההבדל גדול יותר בין דופק השאיפה שלך לבין דופק הנשיפה שלך, כך
הטון הווגאלי שלך גבוה יותר. טון ווגאלי יותר פירושו שגופך יכול להירגע מהר
יותר לאחר לחץ.
למה זה טוב טון וגאלי גבוה?
הטון הוגאלי הגבוה משפר את תפקודן של מערכות גוף רבות, גורם לוויסות
טוב יותר של רמת הסוכר בדם, להפחתת הסיכון לשבץ ומחלות לב וכלי דם,
לחץ דם נמוך יותר, שיפור העיכול באמצעות ייצור טוב יותר של מיצי העיכול.
למה קשור טון וגאלי נמוך?
הטון הוגאלי הנמוך קשור למצבים של שבץ לב ובעיות כלי דם, דיכאון, סוכרת,
תסמונת העייפות הכרונית, מצבים דלקתיים כמו דלקת מפרקים שגרונית, או
מחלות מעי דלקתיות וגם מחלות אוטואימוניות כמו זאבת, פיברומיאלגיה ועוד..
כאן תוכלו לקרוא עוד על לחץ הגורם לכאב ויציאה מאיזון
איך מעצימים את הטון הוגאלי? הנה:
- נשימה איטית – בקצב של 5 שאיפה -הכנסת אויר 5 נשיפה – הוצאת אויר.
נשימה מהסרעפת כלומר לנשום לבטן ולמלא אותה.
הפעלת הסרעפת ממריצה את עצב הואגוס. - המהום / זמזום / שירה – עצב הואגוס מחובר למיתרי הקול, הפעלת
מיתרי הקול בהמהום ממריצה אותו באופן מכני. הדרך הקלה ביותר
לעשות זאת היא פשוט לנשום דרך הנחיריים ואז לזמזם כשאתה
נושף לאט. ישנן וריאציות רבות אך זו דרך טובה להתחיל. אפשר
לזמזם סתם שיר או פשוט לחזור על הצליל 'OM'. - דיבור – באופן דומה להמהום, בגלל החיבור למיתרי הקול.
- שטיפת הפנים במים קרים – מים קרים על הפנים מעוררים את
עצב הואגוס. - מדיטציה – במיוחד מדיטציה של אהבה המקדמת תחושות של
רצון טוב כלפי עצמך ואחרים. - איזון של חיידקי המעי – באמצעות תזונה נכונה. נוכחותם של
חיידקים בריאים במעיים יוצרת לולאת משוב חיובית ובכך פעילות
תקינה וטובה של עצב הואגוס.
עצב הואגוס ושחרור מכאב
מדוע נשים נאנקות כל כך בזמן לידה? כי אינסטינקטיבית הן מפעילות את
עצב הואגוס באמצעות גירוי מיתרי הקול.
לגוף סיבות משלו ולכן זו הסיבה בגללה אנו נאנקים ונאנחים כשאנו סובלים
מכאבים. תרגול קבוע של טכניקות אלה יעלה את הטון הוגאלי שלכם,
יחזק את המערכת החיסונית שלכם, יקטין כל דלקת ויתרום לתחושות של
רווחה וסיפוק.
ישנם גם מחקרים המדברים על שימוש בגירוי עצב הואגוס כמפחית כאב
במצבי כאב כרוני כמו פיברומיאלגיה ומחלת עייפות כרונית ומחלות כרוניות
מלוות כאב אחרות.
במהלך כתיבת הפוסט הזה מצאתי את עצמי נושמת לאט יותר ואני
עוצרת יותר, אפילו לכמה שניות, כדי לשים לב" מה אני מרגישה בגוף.
אני מרגישה רגועה יותר, זה עושה לי סדר בגוף.
לא יאומן כמה זה יעיל – בדקה אחת אפקט מדהים של רגיעה.
אם אתם מאטים במודע את הנשימה רק למשך דקה אחת, או אפילו מספר
שניות, אתם בקלות יכולים להכניס את עצמכם למצב רגוע יותר, כך גם תוכלו
לתקשר טוב יותר עם עצמכם וכמובן שגם עם הסביבה.
כואב לכם? אתם מיואשים כבר כי עדיין לא מצאתם דרך להשתחרר מהכאב?
התקשרו עכשיו כדי לבדוק איך אפשר לעזור לכם להשתחרר מהכאב.
טכניקה שעובדת: יותר מ90% הצלחה בשחרור מכאבים כרוניים
